לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט קצא ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

קנה קרקע בדמים ידועים והמוכר אומר לא קבלתי המעות והלוקח אומר כבר נתתי אם הוא מקום שנותנים מעות ואח"כ כותבים וכתב בשטר שהודה שקבל הלוקח נאמן:

הגה: מכר לו קרקע בשטר או במעות (וא"ל קני) לאחר שלשים יום ונקרע השטר תוך הזמן או נאבדו המעות אם אמר לו קני לך מעכשיו ולאחר ל' יום קנה לא אמר מעכשיו לא קנה וה"ה לקנין חזקה (ב"י בשם תוס' פרק האשה רבה ונ"י פ"ק דמציעא):

מפרשים

 

וכתב בשטר שהודה שקבל:    אורחא דמילתא נקט דבכ"מ שנותנים מעות קודם כתיב' כותבים ודאי בשטר שקיבל המעות (וגם אם לא כתב כן איכא ריעותא בשטר דודאי לא נתן לו המעות דאלו נתנו היה כתוב כן בשטר) אלא שצ"ל דאף שכתב בשטר שקיבל המעות יש מקומות שכ"כ ע"ש העתיד שיתנו המעות אחר הכתיבה מזומנים לבעל השטר לכך בעינן תרווייהו וק"ל:

או במעות אחר ל' יום:    כ"כ ג"כ בד"מ בשם הב"י וחפשתי ולא מצאתי שכ' הב"י כן ואדרבה מצאתי כתוב בהדיא בס"ס ק"ץ מחסט"ו וס"ס קצ"ב מחס"י בשם התוס' דבמעות קונה אפי' לא אמר מעכשיו כיון דאלו לא נתקיים המקח הי' צריך להחזיר' לו הוה כאלו הן בעין וכ"כ הנ"י פ"ק דמציעא בהדיא ויש ליישב בדוחק ולו' דמ"ש נאבדו המעות ר"ל שנאבדו בענין שאינו יכול לחזור ולהתפרע ממנו ולמד זה מדברי ב"י מדכתב דבאביד' המעות המקח קיים משום דאלו לא מקיים המקח היה צריך להחזירם לו משמע הא במקום שא"א להחזירם לו בטל המקח ואם נגיה ולמחוק האל"ף מ"ש או במעות ושצ"ל ובמעות אתי שפיר די"ל מ"ש בסיפא אם לא אמר מעכשיו לא קנה לא כ"כ אלא בקנה קרקע ובמקום שצריך כסף ושטר לקנייתו ומיירי דאבד השטר וכ"כ בד"מ בהדיא בסיפא ואבד השטר ולא הזכיר המעות ע"ש ומ"ש ברישא או נאבדו המעות לא כ"כ אלא לרבות' דאפי' נאבדו גם המעות אפ"ה קנה כיון דאמר מעכשיו ודוק.
 

(ג) קנה קרקע כו' עיין בתשובת מהרי"ט סי' קנ"ב ובתשוב' ר"א ן' חיים סי' ס"א:

(ד) או במעות אחר ל' יום כו' עיין בסמ"ע סק"ט עד ואדרבא משמע כו' בשם התו' כו' וכן הוא בתו' יבמות דף צ"ג וכתובות דף פ"ב וקדושין דף ס"ג דבמעות קונה אפי' לא אמר מעכשיו ע"ש ויש ליישב בדוחק ולו' דמ"ש נאבדו המעות ר"ל שנאבדו בענין שא"י לחזור ולהתפרע כו' וכן הוא בר"ן בקידושין פ' האומר ובהג"א ס"פ האשה שנפלו וכן במרדכי פרק האומר וכן מחלק רמ"א גופא בא"ע ר"ס מ' והוא מה' בשם הרמב"ן והרשב"א ומהר"ן ומביאם ב"י שם:

(ה) וה"ה לקנין חזקה כו' וה"ה לקנין חליפין כן הוא בתוס' פרק האשה רבה וקדושין פ' האומר ור"ן ואשר"י ספ"ה דנדרים וטור ומחבר לקמן סי' קצ"ה ודלא כמרדכי פ' האומר שכתב דחליפין הוי כקנין כסף וא"צ מעכשיו וע"ל ס"ס קצ"ז:
 

(ה) ידועים:    עיין בתשובת מהרי"ט סי' קנ"ב ובתשובת ראנ"ח סי' ס"א.

(ו) במעות:    כ"כ ג"כ בד"מ בשם הב"י וחפשתי ולא מצאתי שכת' הב"י כן ואדרבה מצאתי כתוב בהדיא בסוף סימן ק"צ וסוף סימן קצ"ב בשם התוספות דבמעות קונה אפילו לא אמר מעכשיו (כן הוא בתוספות יבמות דף צ"ג וכתובות דף פ"ב וקדושין דף ס"ג דבמעות קונה בלא מעכשיו ע"ש. ש"ך) כיון דאילו לא נתקיים המקח הי' צריך להחזירם לו הוי כאלו הן בעין וכ"כ הנ"י פ"ק דב"מ בהדיא ויש ליישב בדוחק דמ"ש נאבדו המעות ר"ל שאבדו בענין שאין יכול לחזור ולהתפרע ממנו (וכן הוא בר"ן בקידושין פ' האומר ובהג"ה ס"פ האשה שנפלו וכן במרדכי פ' האומר וכן מחלק הרמ"א גופיה באבן העזר ריש סימן מ' והוא מהה"מ בשם הרמב"ן והרשב"א ומביאם הב"י שם. ש"ך) ואם נגיה שכצ"ל בשטר ובמעות א"ש די"ל מ"ש בסיפא אם לא אמר מעכשיו לא קנה היינו במקום שצריך כסף ושטר לקנייתו ואבד השטר וכ"כ בד"מ בהדיא ואבד השטר ולא הזכיר מעות ע"ש וברישא כת' רבותא דאפילו נאבדו גם המעות אפ"ה קנה כיון דאמר מעכשיו עכ"ל הסמ"ע (ועמ"ש הט"ז בזה ע"ש).

(ז) חזקה:    וה"ה לקנין חליפין כן הוא בתוספות פ' האשה רבה וקדושין פ' האומר ור"ן והרא"ש ספ"ה דנדרים והט"ו בסי' קצ"ה ודלא כהמרדכי פ' האומר ור"ן שכת' דחליפין הוי כקנין כסף וא"צ מעכשיו וע"ל סוף סימן קצ"ז. ש"ך.
 

(ג) נאבדו המעות אם א"ל קני מעכשיו. והוא תמוה דהא בש"ס משמע להדי' דאפי' לא א"ל מעכשיו ונתאכלו המעות נמי קונה ומשום דהני זוזי לא למלוה דמי וכדאי' בקידושין ר"פ האו'. והנה הסמ"ע מפרש לה שנאבד בענין שאינו יכול לחזור ולהתפרע ממנו וע"ש שכ' שכן משמע מדברי הב"י שכ' דנאבדו המעות המקח קיים משום דאלו לא מקיים המקח הי' צריך להחזירם לו וא"כ במקום שאי אפשר להחזירם לו בטל המקח ע"ש. ובט"ז השיג על הסמ"ע דכיון דהני זוזי לשום קידושין נתנו א"כ אפי' בענין שאין לה לשלם מה שאכלה כיון דבשעת אכילה דידה אכלה ה"ל קידושין וע"ש. ובש"ך הביא דברי הסמ"ע וכ' עלה דכן הוא בר"ן פ' האומר ובהג"א ס"פ האשה שנפלו וכן במרדכי פ' האו' וכן מחלק הרמ"א גופי' באה"ע סי' מ' והוא מהרב המגיד בשם הרמב"ן עכ"ל. ותמהני שלא נמצא מזה דבר בדבריהם ואולי כוון למ"ש הר"ן והה"מ משום שתצטרך להחזיר המעות אם תחזור מקידושין וממיל' מבואר דהיכ' דהוא בענין שאינו יכול לחזור ולהתפרע דלא מהני המעות אך מ"ש בש"ך דכן מחלק הרמ"א גופי' שם באה"ע לא מצינו שום דבר מזה. אלא דגם לפי מ"ש הר"ן והה"מ טעמ' משום שתצטרך לחזור המעות נמי אין לחלק במה שאין לה לשלם דהא כיון דחייבת לשלם אם לא ישלם היום ישלם לאחר זמן והגע בעצמך מקדש במלוה במקום דמהני וכגון בהנאת מחילת מלוה ודאי מהני אפי' במקום שאין לו לשלם כיון דחוב הוא וישלם לאחר זמן. ועוד דכאן גבי קרקע לא שייך אין לו כיון דהקרקע שקנה הוא בעין. ואפשר דמיירי הסמ"ע שנאבד המעות באונסין דמן הדין פטור ואין עלי' חיוב לשלם אפי' תחזור מן הקידושין וה"ה כאן במקח ותו ליכא מעות. אלא דלענ"ד נרא' דכה"ג חייב אפי' באונסין אם תחזור מקידושין ודומה למ"ש הרא"ש פ' לולב הגזול גבי מתנה ע"מ להחזיר דס"ל להר"ר ישעי' דפטור מאונסין חייב בגניבה ואבידה שכן נהנה ודעת הרא"ש שם דחייב אפי' באונסין ועוד אפי' מתה מחמת מלאכה חייב שהרי קיבל עליו להחזירו ואם לא החזירו המתנה בטילה ונהי דשואל לא הוי מיהו בנפקד ושולח יד בפקדון שלא ברשות הוי גזלן ואע"פ שברשות ירד הוא בטל אותו רשות בשלא קיים תנאו ועושה את עצמו גזלן למפרע עכ"ל וה"נ כיון דנותן ע"מ קידושין או ע"מ מכר אם תחזור מקידושין נעשית גזלן למפרע וחייבת אפי' באונסין ואפי' לדעת הש"ע בסי' רמ"א סעיף ח' בנותן שור לחבירו ע"מ להחזיר תוך שלשים יום ומת תוך הזמן דפטור היינו טעמ' בר"ן פ"ק דקידושין ע"ש שכ' כיון דלא בא לידו בתורת שמירה אלא בתורת מתנה וכיון שנאנס ואינו יכול לקיים תנאו פטור ע"ש וזה נמי הוי טעמ' דהר"ר ישעי' שהוב' ברא"ש אבל היכ' שנותן לו בתורת קידושין או בתורת מקח וחוזר בו המוכר או האשה א"כ ראוי לחייב באונסין כיון דיכולין לקיים המקח והקידושין ואם חזרו ה"ל גזלן למפרע וחייבין באונסין אלא דאם לא נשתמש במעות ועדיין הוא בעין אפשר דאין לו משום חיוב אונסין מיהו יותר נרא' דלא גרע משולח יד בפקדון כיון דמכי שקלה המעות לשום קידושין ודאי דעתה הי' להשתמש בו וה"ל כמו שולח יד בפקדון כיון דחזרת מקידושין ה"ל למפרע פקדון וכל השולח יד בפקדון חייב באונסין וה"ה במקח וכל שנתחייב לשלם אפי' אין לו הוי מעות וקונה במקח ובקידושין ועמ"ש בחידושי לאה"ע סי' מ':

פירושים נוספים


▲ חזור לראש