שולחן ערוך חושן משפט קעא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · קעא · יד · >>

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

שני אחים שירשו שני בתים גדולים שיש בכל א' כדי חלוקה והא' אומר נחלוק כל בית בפ"ע והשני אומר לא כי אלא נחלוק בית כנגד בית לזה שאמר נחלוק בית כנגד בית שומעין:

הגה: וכל שכן אם אין בכל בית כדי חלוקה שחולקין בתים כנגד בתים הואיל ותשמישן בשוה וכמו שנתבאר בסמוך (דעת עצמו) והא דבית נגד בית חולקין היינו בדבר שתשמישן שוה אבל יש אומרים דרוב בתים אין בהם דין חלוקה שאין כל הבתים והחדרים שוין ואין חולקין בית נגד עלייה או חדר שאין תשמישו שוה לו וכ"ש במקום שיצטרך לסתור בחלונות או פתחים ולחזור ולבנות שיצטרך להוציא הוצאות שאין חולקין בית אחד (ריב"ש סי' רכ"ז) אבל מדברי הרא"ש בתשובה (הביאו הטור בסי' זה סכ"ח) נראה דחולקין בית נגד חנות או מרתף ונ"ל דה"ה נגד חדר או נגד עלייה דזה מקרי תשמישו שוה גם לענין הוצאת הבנין אם נראה לב"ד שאינו מזיק להם כל כך חולקים וכמו שנתבאר לעיל סעיף ה' לענין הפסד הבתים מיהו לענין גוד או אגוד אין חילוק בין בית או מקום ב"ה או שאר דברים שיוכל לומר על כולו ביחד גא"א (ד"ע ותשובת רשב"א סי' תתקנ"ו) י"א דאין דין גוד או אגוד רק בדבר שהגוף שלהן אבל במשכנתא או כדומה שעתידין לגבות מעותיהן אין אומרים גוד או אגוד רק חולקים המעות (רבי' ירוחם נכ"ז ח"ב ותשובת רמב"ן סימן ע"ג) ונ"ל דאם משתמשין במשכנתא הוי כמו שכירות כמו שנתבאר סעיף ט' דיש חולקין:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

לזה שאמר לחלוק בית כו' שומעין כו':    הטעם מפורש בטור כדי שלא יפסידו על עצמן בחלוקת כל בית:

וכל שכן אם אין בכל בית כדי חלוקה כו':    בע"ש מסיק וכ' ז"ל ולא יוכל האחד לומר גוד או אגוד על שניהן יחד עכ"ל ולי נראה דגם בזה אחר זה לא אמרינן גוד או איגוד בכה"ג אלא חולקין ויהיה לכל א' דירה משא"כ כשיאמר גוד או איגוד דאזי יהיה ביד אחד שניהן ולהשני לא יהיה לו דירה כלל ע"ש:

או פתחים כו':    וז"ל ד"מ ס"ט דדוקא באלו החדרים שהיה לכל אחד פתח בפני עצמה פתוחה לר"ה ועל כל אחד מקרי דירה בפני עצמו שייך חלוקה אבל בית שפתח א' פתוחה לר"ה ושאר חדרים כולם פתוחים לבית כולם נקראים דירה אחת ויכולין לומר בכולן בבת אחת גוד או איגוד וכמו שנתבאר עכ"ל:

אבל מדברי הרא"ש בתשובה נראה כו':    עפ"ר שם כתבתי דלא נראה לי כן מדבריו שם בתשובה וכתבה הטור בסימן כ"ח שהרי שם תלהו ברצון הבן דאם לא ירצה להשאר עם האלמנה בהשותפות אזי לאו כל כמיניה לאמר לה גוד כל הבית או אמכרנו כולו ואתן לך החצי אלא בכה"ג הדין עם האלמנה שצריך לחלוק חנות כולו נגד בית ויתן זה לזה הביני ביני אבל אם רוצה להשאר עם האלמנה בשותפות אין האלמנה יכולה לכפותו לזה ועפ"ר מ"ש. עוד מזה ע"ש:

דאין דין גוד או איגוד כו':    אבל במשכנתא או כדומה שעתידין לגבות מעותיהן כו' בכלל זה הוא נמי שטר חוב דעתידין לגבות מעותיו דא"א בו גוד או איגוד והוא דלא כמ"ש הטור והמחבר לעיל ס"ס ס"ו סמ"א דשם סתם המחבר וכתב דאמרי' בשט"ח גוד או איגוד ומור"ם לא כתב שם שום דעה החולקים בזה ועמ"ש שם קצת יישוב בזה:

הוי כמו שכירות כו':    עיין בהגד"מ שם כתבתי דמדברי המ"מ מוכח דיש חילוק ביניהן להרמב"ם ודשאני שכירות שהן שכרו ומשלמין ואין הן גובין מעות לבסוף מ"ה לא שייך חלוקה ואמרי' ביה גוד או אגוד ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(יב) וכ"ש אם אין בכל בית כ"ח כו' בספרי כתבתי דנראה דמ"ה כתב הטור דאין בכל בית כ"ח דאי יש בא' מהם אזי יקיימו החלוקה בא' מהם והשאר ישאר בשותפות וא"י לכופו לחלוק כל בתים בית נגד בית משא"כ אם אין בשום א' מהן כדי חלוק' אזי חולקים בתים נגד בתים וצ"ע לדינא ודוק ודלא כב"ח עיין בתשו' ר"ש כהן ס"ג סימן קכ"ב:

(יג) אבל מדברי הרא"ש בתשו' כו' עיין בסמ"ע ס"ק ל"ח שכתב עיין פרישה שם כתבתי דלא נ"ל כן מדבריו שם כו' עד אבל אם רוצה להשאר עם האלמנה כו' אך ממה שסיים הרא"ש וכ"ש בנדון זה שהעלייה כו' משמע קצת כדעת מור"ם וק"ל:

(יד) הוי כמו שכירות כו' עיין בהגהה ד"מ שם כתבתי דמדברי המ"מ מוכח דיש חילוק ביניהן להרמב"ם ודשאני שכירו' שהן שכרו ומשלמין ואין הן גובין מעות לבסוף מ"ה לא שייך חלוק' (במעות) ואמרי' ביה גיד או אגוד עכ"ל סמ"ע ובזה מיושב קושית ב"ה וב"ח ע"ש ודוק:


ט"ז

באר היטב

(כז) בית:    נרא' דמ"ה כתב הטור דאין בכל בית כדי חלוקה דאי יש בא' מהן יקיימו בו החלוקה והשאר ישאר בשותפות וא"י לכופו לחלוק כל הבתים בית נגד בית משא"כ אם אין בשום א' מהן כדי חלוקה אז חולקים בתים נגד בתים וצ"ע לדינא ודלא כב"ח עיין בתשובת רש"ך ס"ג סי' קכ"ב. ש"ך.

(כח) בתשובה:    והסמ"ע כת' דלא נ"ל כן מדבריו בתשובה וכתבה הטור בסכ"ח שהרי שם תלהו ברצון הבן דאם לא ירצה להשאר עם האלמנה בשותפות אזי לאו כל כמיניה לו' לה גוד כל הבית או אמכרנו כולו ואתן לך חצי הדמים אלא בכה"ג הדין עם האלמנה שצריך לחלוק חנות כולו נגד בית ויתנו זה לזה הביני ביני אבל אם רוצה להשאר עם האלמנה בשותפות אין האלמנה יכולה לכפותו לזה עכ"ל (גם הט"ז הסכים עמו בזה) והש"ך כת' דממה שסיים הרא"ש וכל שכן בנדון זה שהעלייה כו' משמע קצת כדעת הרמ"א וק"ל.

(כט) כדומה:    בכלל זה הוי נמי שט"ח דעתידין לגבות מעותיו דא"א בו גוד או אגוד ודלא כמ"ש הט"ו בסוף סימן ס"ו דאמרינן בשטר גוד כו' והרמ"א לא כתב שם דעת החולקים בזה ועיין מ"ש שם קצת יישוב לזה עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כתב דהרמ"א סמך שם על מ"ש כאן שהוא מקור הדין דגוד או אגוד).

(ל) שכירות:    ומדברי המ"מ מוכח דיש חילוק ביניהן להרמב"ם דשאני שכירות שהן שכרו ומשלמין ואינן גובין מעות לבסוף מ"ה לא שייך חלוקה ואמרי' ביה גוד או אגוד עכ"ל הסמ"ע ובזה מיושב קושית ב"ה וב"ח ע"ש ודו"ק. ש"ך.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש