ש"ך על חושן משפט קעא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
[עריכה](א) או שנים שקנו מא' כו' ודעת הר"י הלוי והראב"ד ונ"י בשם רבינו יונה והרא"ה דאין דינא דגוד איגוד בשותפין שקנו עיין בטור וב"י לקמן סעיף ל"ג עיין בתשו' מהרא"ן ששון סי' פ"א:
(ב) אינן יכולין לחזור בהן ואפי' בחלוקת חצר דמדמ' הטור בסימן קנ"ז הזיקו להיזק קוטרא דלא מהני ביה חזקה ע"ש ס"ט מ"מ קנין מהני ליה וכמ"ש הטור בסי' קצ"ה בס"א [ס"א קנ"ה] וגם המחבר שם עכ"ל סמ"ע ואפי' מחילה בלא קנין מהני וכמ"ש מור"ם בסי' קנ"ז ס"א בהג"א והוא מדברי הרא"ש:
סעיף ג
[עריכה](ג) יגיע לפחות שבהם כו' עיין מ"ש לעיל סי' קט"ו ס"ב ס"ק ך':
סעיף ה
[עריכה](ד) וכן אם רוצים לחלוק כו' ע' בתשוב' ר"ש כהן ס"ג סי' קכ"ב באריכות שהשיג על הת"ה ע' בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ער"ב:
סעיף ו
[עריכה](ה) א' מהשותפין כו' ע' בתשוב' ר"ש כהן ס"ג סי' ס"ח מדיני גוד או איגוד:
(ו) והרי עשיר אומר לעני כו' ועשיר יכול לומר לעני גוד או איגוד אבל עני לעשיר דכיון דאיגוד ליכא לא יכול לומר ואם ירצ' למכור זה תלוי בפלוגתא דבסמוך דברמב"ם והרא"ש עיין בטור סכ"ט עיין בתשובת ר"א ן' חיים סי' ט"ז:
(ז) כשאין לו מעות עיין בסמ"ע ס"ק ט"ו עד וכן כוונת מור"ם כאן במ"ש דלא אמרי' גוד או איגוד כשאין לו מעות להחזיקו לנפשו רק כשבא לומר גוד או איגוד כולו כאשר אמכרנו ואתן לך חלקך וכו' עכ"ל וכן עיקר ודלא כמו שהבין בא"א דצ"א ע"ב והניחו בתימה ע"ש כי לא דק כלל ועיין בב"ח מ"ש על דעת הרא"ש בתשוב' שיש לחלק בין אם יגיע הפסד גדול אזי יכול לקנו' לאחרי' ע"ש ודברי הסמ"ע נראין יותר והארכתי בספרי בזה ע' בתשר מהרשד"ם סי' קנ"ח:
סעיף ט
[עריכה](ח) דלא שייך חלוקה כו' ע' בסמ"ע ס"ק כ"ב מה שהקשה מלקמן סי' שי"ו ס"ב על המחבר ומה שתירץ שם אינו נוח לי וע"כ אני אומר אם רוצה לחלוק משום היזק ראיה פשיטא דכופין ולקמן סי' שי"ו גלי אדעתי' דלא קפיד אהיזק ראי' רק לא ניחא ליה באיניש אחרינא א"י לחלוק באינו שלהם וק"ל ועיין בב"ח מ"ש לישב דברי המחבר בזה ואין דבריו נראין עיין בתשות מהרשד"ם סי' קנ"ח:
סעיף י
[עריכה](ט) וי"ח בזה כו' הרא"ש כ' על הרי"ף דלית לן לאכרועיה טעמי' דיחידאה מסברא דנפשין ולי נרא' דעת הרי"ף דקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו וכתב הרי"ף בפ' ג"פ דהך כללא ליתא אלא עד דאיכא טעמא וכמ"ש לקמן סי' שפ"ו ס"ק י"ב ולכך כ' הרי"ף כאן דמסתבר טעמיה דרשב"ג וליכא למימר דוקא במשנתינו דבתוספות פ' איזהו נשך דף ס"ט ד"ה אלא שטה אתמר מוכח להדיא דה"ה בברייתא ע"ש:
סעיף יא
[עריכה](י) ושמעון אין לו אלא שלש כו' עיין מ"ש לעיל סי' קט"ו ס"ק כ"ג:
(יא) יכול ראובן לו' כו' כ' הב"ח וז"ל ומ"ש שיכול ראובן לו' לו אחלוק עמך כו' נר' דה"ק דהשתא דיש לו לא' ד' אמות לא מצי לו' לחבירו גוד או איגוד דדוקא כשאין לכל א' וא' ד' אמות איכא טענת גוד או איגוד משא"כ כשיש ד' אמות לא' ואין בו ד' אמות לשני דגוד איכא איגוד ליכא בצד אחד דאין בעל ג' אמות יכול לומר לבעל ד' אמות גוד או איגוד דאיגוד ליכא מיהו מצי למימר בעל ד' אמות לא אייחד לעצמי אלא ג' אמות שאפסיק במחיצה ואשתמש בו לעצמי ואמה אחת אניח אצל ג' אמות שלך כדי שיהא לך חצר של ד' אמות ונמצא שאשתתף עמך ברביע חלקך דלך יהי' ג' אמות ולי אמה אחת ושוב יאמר לו גוד או איגוד ולפע"ד דט"ס הוא בדברי רבינו וצריך להגיה הר"מ במקום הרמ"ה דבמרדכי ספ"ק דב"ב כ' דברים אלו בשם הר"מ עכ"ל ואין דבריו נכונים בעיני דלמה לא יוכל בעל ג' אמות לומר לבעל ד' אמות גוד ג' אמות שלי או איגוד ואי משום שיאמר אמכור לך עד כשיעור א"כ גם בשיש לכל א' רק ג' אמות יאמר לו כך אלא דמסתמא אינו אומר כך דא"כ ישאר לו פחות משיעור ובאמת דגם בז' אמות ק"ק על הט"ו שהרי ישאר לבעל ד' אמות פחות משיעור אבל במרדכי בשם מהר"מ ספ"ק דב"ב ניחא דאיתא שם שיש לראובן הרבה יותר משיעור א"כ כשעושה כן עדיין נשאר לו כשיעור וקרוב אצלי להגיה בטור כגון חצר של ח' אמות ויש לראובן ה' חלקי' כו' ואם לא נגיה צריך לו' דל"ד נקט אלא דאשמעי' דלא תימא כשיש לאחד כשיעור יטול את שלו בע"כ של חבירו קמ"ל דאפי' הכי לא אלא יכול לו' לו לבדו חלוק עמי ותן לי שלי ואם לאו אשתתף עמך ברביע אבל באמת אין חילוק בזה בין יש לא' ד' אמות ובין יש לכל א' רק ג' אמות ודלא כהב"ח דוק ותשכח:
סעיף יד
[עריכה](יב) וכ"ש אם אין בכל בית כ"ח כו' בספרי כתבתי דנראה דמ"ה כתב הטור דאין בכל בית כ"ח דאי יש בא' מהם אזי יקיימו החלוקה בא' מהם והשאר ישאר בשותפות וא"י לכופו לחלוק כל בתים בית נגד בית משא"כ אם אין בשום א' מהן כדי חלוק' אזי חולקים בתים נגד בתים וצ"ע לדינא ודוק ודלא כב"ח עיין בתשו' ר"ש כהן ס"ג סימן קכ"ב:
(יג) אבל מדברי הרא"ש בתשו' כו' עיין בסמ"ע ס"ק ל"ח שכתב עיין פרישה שם כתבתי דלא נ"ל כן מדבריו שם כו' עד אבל אם רוצה להשאר עם האלמנה כו' אך ממה שסיים הרא"ש וכ"ש בנדון זה שהעלייה כו' משמע קצת כדעת מור"ם וק"ל:
(יד) הוי כמו שכירות כו' עיין בהגהה ד"מ שם כתבתי דמדברי המ"מ מוכח דיש חילוק ביניהן להרמב"ם ודשאני שכירו' שהן שכרו ומשלמין ואין הן גובין מעות לבסוף מ"ה לא שייך חלוק' (במעות) ואמרי' ביה גיד או אגוד עכ"ל סמ"ע ובזה מיושב קושית ב"ה וב"ח ע"ש ודוק:
סעיף טו
[עריכה](טו) אין שומעין כו' הטור מסיק וכתב בשם הרמ"ה ע"ז ז"ל דאם הנתבע מבקשזמן נותנים לו אע"פ שהתובע רוצה ליתן מעות מיד אבל אם התובע מבקש זמן אין נותנים לו כו' והעתיקו גם בסמ"ע ומיירי שנשבע שלא לחזור בו דאל"כ מאי נ"מ הלא התובע יכול לחזור בו וכמ"ש לקמן בשם הרמ"ה ועיין עוד בסמ"ע ס"ק מ"א עד ע"ש בטור ובפרישה מ"ש בפירושו כו' ועיין בב"ח ופי' קמא שכתב נראה יותר ע"ש וכתב הטור עוד בשם הרמ"ה דאי יאמר הנתבע לוגידו מעכשיו ולאחר שלשים כדי שלא יחזור התובע מזה ואני אמכור בשביל זה נכסי בזול שומעין לו וכתבו בסמ"ע שם בסמוך: