שולחן ערוך חושן משפט קמז ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קמז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
טען העד ואמר תלם אחד הוא שעשיתי סימן ולא כל השדה ואותו תלם הסמוך למצר בלבד הוא של ראובן ה"ז טענה הנשמעת ויש לו לערער על כל השדה חוץ מאותו תלם והוא שיש בתלם ט' קבין שהוא שיעור שדה אם כתוב שדה ואם אין כתוב שדה אלא קרקע אין לו אלא תלם קטן:
- הגה: חזר וטען חזרתי ולקחתי ממנו תלם שהודיתי בו אם אין כתב ידו יוצא ממקום אחר או שהתלם בידו והחזיק בו אח"כ נאמן (טור) טען מה שעשאו סימן לאחר לאו משום שהוא שלו רק שהנכסים נקראים כך שהיו שלו תחלה טענתיה טענה אא"כ פי' בהדיא שהם שלו (ב"י בשם הריטב"א בשם הרמ"ה):
מפרשים
אם כתב שדה כו'. דאין שדה פחות מכדי שיזרעו עליו ט' קבין וכמ"ש הטור והמחבר לקמן בר"ס קע"א ס"ג ע"ש:
חזר וטען חזרתי ולקחתי כו'. בדרישה הוכחתי דמיירי אפילו לא טען כן מיד בפעם א' מעולם לא הודיתי אלא על תלם אחד וגם אותו תלם חזרתי ולקחתי ממנו אלא גם לאחר שטען תחלה בב"ד לא הודיתי לו אלא על תלם אחד יכול אח"כ לחזור ולומר גם אותו תלם איני מניחו בידו כי כבר חזרתי ולקחתי מידו ע"ש:
אם אין כ' ידו יוצא כו'. דאז נאמן במיגו דמעולם לא עשיתי לו סי' וזה אינו כתב ידו ומ"מ אינו נאמן לומר שלא הודיתי לו כ"א על תלם א' שהוא פחות מתשעה קבין דה"ל כמיגו במקום עדים דאנן סהדי דאין שדה פחות מט' קבין:
(ג) חזר וטען חזרתי ולקחתי כו'. וה"ה ביתמי טענינן להו שמא חזר ולקחו אבוהון אבל אם ידוע שלא חזר ולקחה לא טענינן להו מזויף דמילתא דלא שכיחא הוא כן הוא בתוס' פ' שני דייני גזירות ולפי מה שהעליתי לעיל סי' ס"ט ולקמן סי' רצ"ז דכל מילי טענינן ליתמי א"כ ה"ה הכא ודוק וגם צל"ע על הרא"ש דנראה להדיא דהיינו דוקא לשטת ר"י שהביאו התוספות פרק מי שהיה נשוי דף צ"ד ע"ב ואנן הא התם לא קי"ל כר"י וכדלעיל סי' ק"ו וא"כ ה"ה הכא וא"כ דברי הרא"ש צ"ע ודוק (הג"ה ועיין לעיל סי' ק"ו סעיף ד' מ"ש מחז"ל שם) עיין בתשוב' מהר"י לבית לוי סי' ב' דף ט' ע"א וב' ודף י"ב:
(ד) חזר: בדרישה הוכחתי דמיירי אפילו לא טען כן מיד בפעם אחת אלא גם לאחר שטען לא הודיתי לו אלא תלם אז יכול אח"כ לחזור ולומר גם אותו תלם חזרתי ולקחתי מידו עכ"ל הסמ"ע וכתב הש"ך וה"ה ביתמי טענינן להו שמא חזר אבוהון ולקחו אבל אם ידוע שלא חזר ולקחו לא טענינן להו מזויף דמלתא דלא שכיחא היא כן הוא בתוספות פרק שני דייני. ולפי מה שהעליתי בסימן ס"ח וסימן רצ"ז דכל מילי טענינן ליתמי א"כ ה"ה הכא וגם צל"ע על הרא"ש דנראה להדיא דהיינו דדוקא לשטת ר"י ואנן לא קי"ל הכי וא"כ ה"ה הכא וע"ל סי' ק' מ"ש שם ועיין בתשובת מהר"י לבית לוי סי' ב' דף ט' ודף י"ב עכ"ל.
(ה) יוצא: דאז נאמן במגו דמעולם לא עשיתי לו סי' וזה אינו כת"י ומ"מ אינו נאמן לומר לא הודיתי כי אם על תלם א' פחות מט' קבין דה"ל כמגו במקום עדים דאנן סהדי דאין שדה פחותה מט' קבין עכ"ל הסמ"ע (אם המחזיק חתם על המכירה שנמכר' להמערער לא איבד זכותו. הרשד"ם חח"מ סי' רכ"ג. טען המערער שבטעות חתם אם יש רגלים לדבר ואיכא למתלי חתימתו בטעות יש פנים לכאן ולכאן. הרש"ך ז"ל ח"א סי' קכ"ו וע"ש בסימן ק"ט ובתשובת הרא"ש כלל ע' סי' ד' ובתשובת הרי"ט ח"א סי' צ"ג. כנה"ג).
(א) אם אין כ' ידו יוצא ממקום אחר מדכתב הרמ"א סתם משמע שאפי' אינו מוחזק בם כלל אלא שהקרקע הוא תחת יד המחזיק אפ"ה כל שאין כת"י יוצא ממקום אחר נאמן לו' חזרתי ולקחתי ממנו במגו דמזויף וע' שם בר"ן פ' בתרא דכתובות והוא שיטת תוס' והרא"ש ואמרי' בזה מגו להוציא דהא מודה שכבר מכר הקרקע אלא שחזר ולקחה ממנו והוי להוציא מחזקת בעלים הראשונים ומשום דאמרינן מגו להוציא מחזקת בעלים הראשונים ודוקא בממון שמוחזק ת"י ממש הוא דאלים חזקה זו ולא מהני מגו להוציא מחזקת ממון ממש אבל נגד חזקת מרא קמא שפיר מהני מגו וכמ"ש בסי' פ"ב סקי"ג ע"ש: