ש"ך על חושן משפט קמז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) ראובן שמכר שדה לשמעון כו'. עיין בתשובות מבי"ט ח"א סי' פ"א ובתשו' מהרשד"ם סימן כ"ו ועיין בתשו' מבי"ט ח"ב סימן רי"ד:


סעיף ב[עריכה]

(ב) ועשה השדה סימן לאח' כו'. דוקא לאחר אבל לעצמו לא איבד זכותו דמימר אמר אי לאו דעבדי הכי לא הוי מזבין לי כן איתא בש"ס וכ"כ הרי"ף והרא"ש ומביאו ג"כ בב"י וסמ"ע עיין בתשו' מ"ע סי' מ"ו.


סעיף ג[עריכה]

(ג) חזר וטען חזרתי ולקחתי כו'. וה"ה ביתמי טענינן להו שמא חזר ולקחו אבוהון אבל אם ידוע שלא חזר ולקחה לא טענינן להו מזויף דמילתא דלא שכיחא הוא כן הוא בתוס' פ' שני דייני גזירות ולפי מה שהעליתי לעיל סי' ס"ט ולקמן סי' רצ"ז דכל מילי טענינן ליתמי א"כ ה"ה הכא ודוק וגם צל"ע על הרא"ש דנראה להדיא דהיינו דוקא לשטת ר"י שהביאו התוספות פרק מי שהיה נשוי דף צ"ד ע"ב ואנן הא התם לא קי"ל כר"י וכדלעיל סי' ק"ו וא"כ ה"ה הכא וא"כ דברי הרא"ש צ"ע ודוק (הג"ה ועיין לעיל סי' ק"ו סעיף ד' מ"ש מחז"ל שם) עיין בתשוב' מהר"י לבית לוי סי' ב' דף ט' ע"א וב' ודף י"ב: