ש"ך על חושן משפט קמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך חושן משפט קמח |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]


(א) מי שהלך למדה"י כו'. ע' בתשובת רמ"א סי' ק"ט.


סעיף ב[עריכה]


(ב) אם אחזיר לכל א' שטרו כו'. ואם מתו הד' חייב ליתן לו דרך אחר כדלעיל סי' קי"ט ס"ה ע"ש ודו"ק.


(ג) ואם החזיק בדרך בדין חזקה. כן פי' המ"מ לדברי הרמב"ם וקאי אכל פרטי דינים דסי' זה דלאחר שהחזיק אין מסלקין אותו ולא כמ"מ דפירש החזיק שתפס בו בחזקה בע"כ של בעל השדה ומשמע מדבריו דלא קאי אלא אמאי דסמיך ליה ע"ש עכ"ל סמ"ע באמת כן משמע להדיא בכ"מ ובב"ה ע"ש ול"נ דקאי אכל הסי' ואפ"ה לא בעי חזקת ג' שנים אלא כיון שזה מוחזק בו וטוען ברי ה"ל אינך מוציא וכיון שטוענין שמא אינן יכולין להוציא אלא בראי' ברורה כן נ"ל ברור ולדברי הסמ"ע קשה פשיטא: