שולחן ערוך חושן משפט קיג ב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קיג · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
כשמשעבדים מטלטלי אגב מקרקעי אין צריכים להיות צבורים בתוכם ואפילו מטלטלי דניידי כגון בעלי חיים ועבדים משתעבדי אפילו הקרקע כל שהוא יכול לשעבד הרבה מטלטלים ואם אין ללוה קרקע והמלוה זיכה לו בתוך שדהו באחת מהקנאות שקונים בהם קרקעות או שהשאילו או השכיר לו קרקע כל שהוא הרי זה מקנה עליו כל מטלטלין שירצה ואין צריך לסיים המקום שקנה אגבו המטלטלין ואם אין קרקע גם למלוה יכתוב הקניתי לו ארבע אמות קרקע בחצרי ואגבן הקניתי לו המטלטלים ואע"פ שאין אנו יודעים לו קרקע הודאת בעל דין כמאה עדים לחובתו:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אין צריך להיות צבורים בתוכה לקמן סי' ר"ב סא"ב חילק המחבר והוא מדברי הרמב"ם דאם הם צבורים בתוכה אז אין צריך שיאמר המקנה קנה המטלטלין אג"ק אלא מיד שקנה הקרקע בא' מדרכי הקנין שקונין בהן הקרקע נקנו המטלטלין עמהן ואם אינן צבורים בתוכה אז צריך שיאמר לי קנה המטלטלין אג"ק או עם הקרקע והטור ומור"ם כתבו שם דבכל ענין צ"ל לו קנה אג"ק:
ועבדים משתעבדי. אע"ג דלקמן ריש סי' ר"ב נתבאר בטור גם בדברי המחבר שם ס"ח דמקנה עבדים אג"ק לא משתעבדי אלא א"כ הן בתוכו היינו דוקא שם דמיירי בקנין גמור אבל להיות שעבודו של מלוה חל עליהן בקנין אג"ק משתעבדי אפי' אינן על הקרקע דכל ששיעבד אג"ק יש לו קול וחל עליו השיעבוד עיין פרישה וע' לעיל סי' ס' וסי' קי"ב ור"ט שכ"כ הטור לענין דברים שלא בא לעולם דג"כ חל עליו שיעבוד אף דלא חל עליו קנין ומטעם שכתבתי שם:
אפילו בקרקע כל שהוא כו'. ז"ל ב"ת (וב"י הביאו) והקנאת ארבע אמות בחצירי דכתבינן לאו דוקא ד' אמות דאפי' בכל שהוא סגי:
יכתוב הקניתי לו ד"א בחצירי. עפ"ר שם כתבתי דכשאין אנו מוחזקין בו דלית ליה קרקע אז אפי' כתב בשטר סתמא דהקנה לו מטלטלים אג"ק סגי בהכי ואמרינן ודאי יש לו קרקע אבל כשאנו מוחזקין בו דלית ליה קרקע לא סגי בהכי דדלמא טועה וסובר דמקנין מטלטלין אג"ק שאינו שלו ואינו יכול להקנות מטלטלין אגב קרקע אא"כ הקנה לו בפי' בפנינו ושאלו העדים את פיו אם יש לו או כתב כן בשטר (הרשאה) השעבוד הקניתי לו ד' אמות קרקע ואז אמרינן כיון דידע דצריך הקנאה אינו משקר ובודאי יש לו קרקע אף שאין אנו יודעין בה:
באר היטב
(ו) ועבדים: ואע"ג דבסי' ר"ב ס"ח נתבאר דהמקנה עבדים אג"ק לא משתעבדי אא"כ הן בתוכו שם מיירי בקנין גמור אבל להיות שעבוד המלו' חל עליהן בקנין אג"ק יש לו קול וחל השעבוד אפי' אינן על הקרקע וע"ל סימן ס' וסי' קי"ב ור"ט שכ"כ הטור לענין דברים שלב"ל דג"כ חל השעבוד אף דלא חל הקנין וע"ש. סמ"ע.
(ז) שהוא: ז"ל בעה"ת והקנאת ד' אמות בחצירי דכתבינן לאו דוקא ד"א דאפי' בכל שהוא סגי. שם.
(ח) לחובתו: ז"ל הסמ"ע דכשאין אנו מוחזקין בו דלית ליה קרקע או אפי' כתב בשטר סתמא דהקנה לו מטלטלי אג"ק סגי בהכי ואמרינן ודאי יש לו קרקע אבל כשאנו יודעים ומוחזקים ביה דלית לי' קרקע לא סגי בהכי דדלמא טועה וסובר דמקנין מטלטלי אג"ק שאינו שלו וא"י להקנות מטלטלי אג"ק אא"כ הקנה לו בפי' בפנינו ושאלו העדים את פיו אם יש לו או כתב כן בשטר הרשאה הקניתי לו ד"א קרקע ואז אמרינן כיון דידע דצריך הקנאה אינו משקר ובודאי יש לו קרקע אף שאין אנו יודעין בה עכ"ל (ועיין ביו"ד סי' קע"ג בט"ז שם ס"ק ט' דגבי איסור רבית לא מהני כשכותב בהיתר זקוקים ואין לו ע"ש).
קצות החושן
(ב) הודאת בע"ד כמאה עדים פ' חזקת דף מ"ד פריך הש"ס וליחוש דלמא אקני ליה מטלטלי אג"ק הבמ"ע כגון שלקח ומכר לאלתר וליחוש דלמא דאקני אמר ליה ל"צ דקאמרי עדים ידעינן ביה בהאי דלא הוה ליה ארעא מעולם וכתב התוס' ז"ל מכאן תשובה לאומרים דמה שנהגו לכתוב בהרשאות ונתתי לו ד"א בחצרי אף ע"ג דלית ליה קרקע משום דאין לך אדם שאין לו ד"א קרקע בא"י דקרקע אינה נגזלת דהכא משמע דאפשר שאין לו קרקע ועוד דאם כן לא יעשה אדם שני שטרי הקנאות שהראשון קנה ד"א ונראה לר"ת דהיינו טעמא כיון שמודה שיש לו קרקע וחוב הוא לו שהרי ע"י הקרקע מקנה אפי' יש כמה עדים שמכחישין אותו הרי הודאת בע"ד כמאה עדים ול"ח למחזי כשיקר' כדאשכחן לקמן דף קמ"ט גבי איסור גיור' דנפק אודית' מבי איסור ואע"פ שהי' איסור משקר והקשה מוהר"ח דמ"מ ניחוש הכא דלמא אקני לי' מטלטלי אג"ק והודה שיש לו הקרקע אע"פ שלא הי' לו ונראה דכולי האי ל"ח שמא ישקר להודות ובזה"ז שרגילין כן לכתוב בכל השטרות א"כ מילתא דשכיח הוא ואפי' מכר לו פרה וטלית אינו מעיד לו אע"ג דאיכ' עדים דלא הוי לי' ארע' מעולם עכ"ל התוס' וכ"כ הש"ך להלכה בסי' ל"ז ס"ק כ"ד ועיין מש"כ בישוב קושיות מוהר"ר חזקיה בסי' קכ"ג באורך: