באר היטב על חושן משפט קיג
סעיף א
[עריכה](א) טורף: משום דאין מתנת שכ"מ אלא לאחר מית' והשיעבוד הוא עתה מיד בחיים עכ"ל הסמ"ע (ועיין בכנה"ג שהאריך בזה ותמה על תשוב' המבי"ט מ"ש בח"א סי' רס"ה ע"ש).
(ב) אגב: וא"צ לכתוב לו דאקני אם היו המטלטלים בידו בשעת הלואה ומכרם אח"כ אלא מפני דאין לברר בקלות אימת באו המטלטלים לידו ויש מקום להלוקח לומר הבא ראיה שהיו ביד המוכר בשעה שלוה ממך לכן נהגו דבכל שעבוד אג"ק לשעבד ג"כ בדאקני כ"כ הסמ"ע (מלוה ע"פ אינו גובה ממטלטלי שנתן לבניו במתנת בריא אבל מלוה בשטר אע"ג דלא שעבד לו מטלטלי אג"ק גובה ממתנ' זו ואפי' אחר תקנת השוק לדעת מהר"ם ז"ל ויוכל המוחזק לומר קים לי מהרש"ך ח"א סי' ל"ד. חזקות שלנו אפי' למ"ד דדיינינן להו כמטלטלי לענין שעבוד הן כקרקע כיון דלא שייך טעמא דיכול להבריחם. כנה"ג).
(ג) קודם: וכתב הסמ"ע בשם הה"מ דהיינו דוקא אם היו לו הקרקעות בשעת השעבוד דאז משעת כתיב' חל שעבודו ועיין בתשו' מהרי"ט סימן קכ"ג.
(ד) כאסמכתא: לשון הטור שעיקר שעבוד המלוה הוא על הקרקעות ושעבוד מטלטלי אג"ק אינו אלא כמו ערב כו' ובפרישה כתבתי שהוא גרוע מערב כיון שיכול להבריחם ומש"ה צריך לכתוב בזה דלא כאסמכתא אף דא"צ לכתוב כן גבי ערב. סמ"ע.
(ה) מעכשיו: ע"ל סי' נ"ה וסי' קל"א ור"ב ובסימן ר"ז סי"ד ובתשובת הראנ"ח ח"א סי' כ"א.
סעיף ב
[עריכה](ו) ועבדים: ואע"ג דבסי' ר"ב ס"ח נתבאר דהמקנה עבדים אג"ק לא משתעבדי אא"כ הן בתוכו שם מיירי בקנין גמור אבל להיות שעבוד המלו' חל עליהן בקנין אג"ק יש לו קול וחל השעבוד אפי' אינן על הקרקע וע"ל סימן ס' וסי' קי"ב ור"ט שכ"כ הטור לענין דברים שלב"ל דג"כ חל השעבוד אף דלא חל הקנין וע"ש. סמ"ע.
(ז) שהוא: ז"ל בעה"ת והקנאת ד' אמות בחצירי דכתבינן לאו דוקא ד"א דאפי' בכל שהוא סגי. שם.
(ח) לחובתו: ז"ל הסמ"ע דכשאין אנו מוחזקין בו דלית ליה קרקע או אפי' כתב בשטר סתמא דהקנה לו מטלטלי אג"ק סגי בהכי ואמרינן ודאי יש לו קרקע אבל כשאנו יודעים ומוחזקים ביה דלית לי' קרקע לא סגי בהכי דדלמא טועה וסובר דמקנין מטלטלי אג"ק שאינו שלו וא"י להקנות מטלטלי אג"ק אא"כ הקנה לו בפי' בפנינו ושאלו העדים את פיו אם יש לו או כתב כן בשטר הרשאה הקניתי לו ד"א קרקע ואז אמרינן כיון דידע דצריך הקנאה אינו משקר ובודאי יש לו קרקע אף שאין אנו יודעין בה עכ"ל (ועיין ביו"ד סי' קע"ג בט"ז שם ס"ק ט' דגבי איסור רבית לא מהני כשכותב בהיתר זקוקים ואין לו ע"ש).
סעיף ג
[עריכה](ט) השוק: דלא ירצה שום אדם לקנות מטלטלים מחבירו וכמ"ש הט"ו בריש סימן ס' ע"ש ובאבן העזר סי' ק' ס"א וסי' ק"ב ס"ב ובב"ש שם.
(י) בזה: דלא שייך תקנת השוק אלא לגבי לקוחות דימנעו מליקח וה"ה במקבל מתנה דבכלל מכר הוא משא"כ בשני מלוין. סמ"ע.