שולחן ערוך חושן משפט קח ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אין נפרעים מיורשים קטנים בעודם קטנים שאינם בני י"ג שנה שום הלואה מחוב אביהם ואפילו היה עליו שטר מקויים ואפילו היה בו נאמנות ואפי' היה בו כל תנאי שבעולם שמא יש להם ראיה ששוברים בה השטר אלא א"כ היה במלוה זו אחד מג' דרכים הנזכרים לעיל בסמוך (בס"א) ואפילו היתה מלוה על פה גובה מיתומים קטנים בא' מג' דרכים הנזכרים ודהיתה תוך זמן צריך שנתקבל העדות בחיי אביהם שהוא תוך זמן שאם לא כן אין מקבלין עדות על קטן אפילו בפניו ואם הם גדולים והוציא עליהם שטר מקויים אפי' אין שם א' מג' דרכים אלו גובה מהם בלא שבועה אם יש בו נאמנות מפורש שהאמינו עליו ועל יורשיו או על באי כחו שיורשיו בכלל באי כחו אבל אם אין שם כתוב בשטר נאמנות ואפי' כתוב בו נאמנות סתם ולא פירש על יורשיו או על באי כחו צריך לישבע כעין של תורה בנקיטת חפץ וגובה ואפילו תפס משלהם בלא שבועה משביעין ליה ואי לא בעי לאשתבועי דינו כמו שנתבאר בסימן פ"ב (ופ"ז ס"י):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
אין נפרעים מיורשים קטנים. כתב בע"ת דאין חילוק בין שהם בנים או אחים או שאר יורשים ואף שיש להם אפוטרופוס ב"י וד"מ סי' ק"י ס"ב:
ודהיתה בתוך הזמן צריך כו'. פי' אחד מהג' דרכים הוא במה שמת בתוך הזמן וקאמר בדרך זה אינו גובה אא"כ נתקבל העדות בחיי אביהן אבל באינך ב' דרכים הדבר ידוע ועומד דהרי כשציוה אביהן הרי הדבר ידוע מפי מקבלי הצוואה שעדיין חייב וע"ל סי' ק"י ס"ט דבכה"ג שהוא מבורר מקבלין העדות אפי' בפני הקטן (אבל הטור והמחבר כתבו שם דבעינן שיצוה כן בפני ב"ד או שיכתוב צוואתו בכת"י הניכרת להדיינים ע"ש) וכן כשהוא מת בתוך נידוי הדבר ידוע ובסעיף שלפני זה דאיירי ביורשים גדולים מקבלין עדות בתוך הזמן לפניהם מש"ה סתם שם להשוות הג' דרכים ביחד וק"ל:
שיורשיו בכלל באי כחו. כבר נתבאר זה לעיל בטור ובדברי המחבר בסי' ע"א סעיף י"ז:
צריך לישבע כעין של תורה. כדין כשבא המלוה לגבות מהלוה בשטר שיש (נ"א שאין) בו נאמנות וטוען השבע שלא פרעתיך דצריך לישבע בנק"ח כמ"ש הטור והמחבר בר"ס פ"ב וכיון שבא לגבות מהיורשים אע"ג דלא טוענים אנן טענינן להו וכנ"ל: (הג"ה וכתב רי"ו נכ"ז ח"ג אף שמצא הבע"ח ביד הלוה אחר מיתתו אותן מטלטלים שנתן ללוה מ"מ אינו גובה בלא שבועה כן כתב הראב"ד ור"י עכ"ל ד"מ ר"ס זה):
דינו כמו שנתבאר בסי' פ"ב. לשון הטור אינו כן אלא ז"ל ואי לא בעי לאשתבועי לא מפקינן מיניה אלא משמתינן ליה עד דאשתבע כדין מי שחייב שבועת היסת עכ"ל ודין מי שנתחייב שבועת היסת קאי אמלוה על פה ואינו רוצה לישבע להיות פטור ונתבאר בסי' פ"ז ס"ט בטור ובדברי המחבר שם דמנדין אותו ל' יום ובסוף ל' כשאינו נשבע מכין אותו מכת מרדות ומתירין לו נידויו אבל התובע לחבירו בשטר שבידו והנתבע טוען השבע לי שלא פרעתיך בזה נתבאר בסי' פ"ב ס"ב דנתחייב שבועה ליטול בשטרו ואי תפס לא מפקינן מיניה. ובפריש' שם הוכחתי דהרא"ש והטור ס"ל דאין מנדין ליה כשתפס כיון דמן הדין גובה בלא שבועה בשט"ח שבידו ואע"ג דאין בו נאמנות מכח החזק' דאי פרע שט"ח ביד המלוה מה בעי אלא שחז"ל הצריכו שבוע' כשטוען לישתבע לי כדי לפייס דעתו דהלוה והיינו דוקא כשבא להוציא מיד הלוה אבל זה שכבר תפס העמיד על דינו (וכמ"ש בת"ח שתפס אלא שזה יש ביניהן שת"ח אין מוציאין השט"ח מידו אף דעדיין לא תפס ואם יתפס יתפוס משא"כ באחר וכמ"ש שם) ונראה דכאן שבא להוציא מיורשים החמירו ודו"ק:
ש"ך - שפתי כהן
(ו) דינו כמו שנתבאר לעיל סי' פ"ב לשון הטור אינו כן אלא ז"ל ואי לא בעי לאשתבועי לא מפקינן מיניה כו' עכ"ל סמ"ע וכ"כ הרא"ש פרק ח"ה סי' י"ח ע"ש והב"י ושאר אחרונים לא כתבו מאין הוציא הטור כן ואשתמיט להו דברי הרא"ש הנ"ל כמ"ש בסי' פ"ב ס"ק י"ז ע"ש. ע' שם בסמ"ע עד ונראה דכאן שבא להוציא מיורשים החמירו וכו' ואין זה נראה אלא העיקר כמ"ש בסי' פ"ב שם:
באר היטב
(ח) קטנים: כתב בעה"ת דאין חילוק בין שהן בנים או אחים או שאר יורשים ואף שיש להם אפוטרופוס. ב"י וד"מ סימן ק"י ס"ב. סמ"ע.
(ט) קטן: (ואפי' אם יש עמו בע"ד אחר כגון אלמנה שבשבילה הוזקקו לקבל עדות מ"מ אין מקבלין עדות בפני הקטן מהר"מ אלשיך סי' קכ"ז ועיין במהרשד"מ חח"מ סי' ר"א ור"ב ובסי' ל"ז ובמהריב"ל ס"א סי' נ"ז וסי' צ"ה ובהראנ"ח ח"א סי' צ"ד ובמהרי"ט ח"א סי' קמ"ד ובתומת ישרים סי' קנ"ב. כנה"ג).
(י) יורשיו: (אם האמין הלוה ליורשי המלוה גם יורשי היורשים בכלל. הרדב"ז ח"ב סימן ק"ד. שם).
(יא) לישבע: וכתב רי"ו נ"ז ח"ג אף שמצא הבע"ח ביד הלוה אחר מיתתו אותן מטלטלים שנתן ללוה מ"מ אינו גובה בלא שבועה כ"כ הראב"ד ור"י עכ"ל ד"מ ריש סימן זה. סמ"ע.
קצות החושן
(ג) אין נפרעין מיורשין קטנים עמ"ש בסי' ק"י: