שולחן ערוך חושן משפט קב ב

היו לו שלשה או ארבע שדות בינונית לא יוכל המלוה לומר תן לי משדה פלונית שהיא חביבה עלי אלא ברשות הלוה הוא ליתן לו מאיזה שירצה אם חפץ המלוה בזיבורית ואומר לו תן לי זיבורית טפי פורתא שומעים לו ונוטלים בזילא דהשתא ולא ביוקרא דלקמיה:

הגה: ויש אומרים דאין כופין אותו ליתן לו זיבורית אלא אם רוצה ליתן לו ביוקרא דלקמיה כופין אותו ליתן לו בזולא דהשתא (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

מאיזה שירצה. ילפינן לה מדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך החוצה דהיינו ממה שירצה גם יש ללמדו מנזיקין דכשמשלם בו ממטלטליו נותן לו מאיזה טלטול שירצה דכתיב כסף ישיב לבעליו ישיב לרבות אפי' סובין וה"ה אם משלם בקרקע דמשלם לו מאיזה עידית שירצה ובגמרא משוה מלוה לענין בינונית לניזק לענין עידית:

תן לי זיבורית טפי פורתא. בגמרא שם (דף ד') איתא דביומי ניסן יוקרא ארעת' וביומי תשרי זיל ארעתא דמצי א"ל מלוה ללוה אלו הוה לי זוזי הוה שקיל כהשתא השתא דזוזי גבך אשקול כי יוקרא דלקמי' ופירש"י שם דבימי הקיץ ניר וחורש הלוקח השדות ובימי תשרי וחשון זורעין ובימי תשרי זלין שאין סיפוק לזורען באותה השנה דכבר עבר זמן הניר והחרישה ואינן ראוין לזרוע בהו עד שנה הבאה ומש"ה הן בזול וכתבו התוס' גם בבתים שייך זול ויוקרא כה"ג שרגילין להיות ביוקרא בזמן שרגילין לשכור הבתים ולאחר ששכרו זילו דלא נמצאו עוד שוכרין:

דאין כופין אותו כו'. טעמו דס"ל דלא עדיף כוחו דמלוה בזיבורית הללו מאלו הוה בינונית ואם היו בינונית היה רשות להלוה ליתן לו מאיזה בינונית שירצה גם עתה יאמר לו לא אתן לו מהזיבורית טפי כי ניחו לי אלא אתן לך בינונית בציר פורתא אבל כשגילה דעתו דרוצה ליתן לו מהזיבורית אלא שרוצה ליקר עמו השער כיוקרא דלקמיה בזה קאמר הגמרא דמצי אמר ליה אלו הוה לי זוזי כו' וכנ"ל ובע"ש ערבב הדברים ולא כתב בפי' די"א דאין שומעין לו אא"כ רוצ' ליתנו לו כיוקרא דלקמיה ואיני יודע למה הלא הרא"ש והטור הביאו דיעה הראשונה וכתבו עליו דל"נ מטעם שכתבתי והל"ל דהממע"ה:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ב) דאין כופין אותו. ומהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"א פסק כהמחבר וע"ש (וע' בספרו שהאריך להכריע בין שתי הגירסות שמביא הטור):

באר היטב

עריכה

(א) דהשת': דביומי ניסן יקרא ארעת' דבימי הקיץ ניר וחורש הלוקח השדות וביומי תשרי זיל ארעת' דכבר עבר זמן החריש' ואינן ראוין לזרוע עד שנה הבאה וכתבו התוספות דגם בבתים שייך זול ויוקר כה"ג שרגילין להיות ביוקר' בזמן שרגילין לשכור הבתים ולאחר ששכרו זילו דלא נמצאו עוד שוכרים. סמ"ע.

(ב) דאין: טעמו דס"ל דלא עדיף כח המלו' בזיבורית הללו מאם הי' לו בינונית דהרשות להלו' ליתן לו מאיזה בינונית שירצ' גם עתה יאמר לו לא אתן לך מזיבורית טפי אלא אתן לך בינונית בציר פורתא אבל כשגיל' דעתו ליתן לו מהזיבורית אלא שרוצ' לייקר השער בזה אמרו בש"ס דמצי א"ל אילו הוה לי זוזאי כו' עכ"ל הסמ"ע וכת' הש"ך דמהרש"ל פ"ק דב"ק סי' י"א פסק כהמחבר וע"ש (וע' בט"ז מ"ש בזה).

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}