שולחן ערוך חושן משפט צח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · צח · ט · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

כיצד כותבים האדרכתא אם לנכסים בני חורין הורידוהו כותבים איש פלו' נתחייב לפלו' בדין כך וכך ולא נתן לו מעצמו וכתבנו לו אדרכתא זו על שדה פלונית שלו ואח"כ שמין לו שלשה באותו שדה כנגד חובו ומכריזין עליהם כפי מה שיראה (ובטור סי' ק"ב ס"ב הביא זה ג"כ) עד שיפסקו המוסיפים ומורידין אותו בחובו לחלק ששמו אותו וקורעין שטר החוב אם היה שם שטר ואם לא היו לו נכסים בני חורין כותבין האדרכתא כך איש פלו' נתחייב לפלו' כך בשטר חוב שבידו ולא נתן לו חובו ולא מצינו לו נכסים בני חורין וכבר קרענו לשטר שיש לו עליו ונתננו לפלו' רשות לדרוש ולחקור ולהיות ידו נטויה על כל הנכסים שימצאו לו וכל הקרקעות שמכר מזמן פלו' והלאה יש לו רשות לגבות חובו מהכל ואחר שכותבין אדרכתא זו הולך המלוה ומחפש אם מצא לו נכסים בני חורין שמין לו מהם מצא לו נכסים משועבדים מאחר זמן שטרו טורף מהם וקורעים שטר האדרכתא וכותבין לו שטר הטרפא כיצד כותבין איש פלו' בן פלו' זכה בדין לטרוף בדין בחוב שפלו' חייב לו שהוא כו"כ בשדה פלונית שלקחה פלונ' בכך וכך מזמן פלו' וכבר קרענו האדרכתא שהיתה בידו והרשינוהו לטרוף מזה בכך וכך ואחר שכותבים הטירפא לטרוף מורידין ג' בקיאים לאותה שדה ושמין לו ממנה כשיעור חובו מהקרן וחצי השבח ומכריזין עליה שלשים יום כדרך שמכריזין על נכסי יתומים ואח"כ משביעין את הלוה שאין לו כלום אם היה הלוה עמנו במדינה ומשביעין את הטורף בנק"ח שלא נפרע חוב זה ולא מחלו ולא מכרו לאחר ואח"כ מורידים אותו לנכסי הלוקח בשומא שלו וכותבין הורדה וכיצד כותבין אחר ששמנו לפלו' בשומא שהיתה בידו והכרזנו ל' יום כראוי והשבענו את זה הטורף ואת הבעל חוב הורדנוהו לשדה פלונית להיות משתמש בה כדרך שאדם משתמש בקניינו ומאימתי אוכל הטורף פירות שדה זו משיפסקו ימי ההכרזה (שם בפ' הנושא) ואם יש טעות באדרכתא אינו אוכל פירות אפי' מיום ששלמו ימי ההכרזה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עד שיפסקו המוסיפין כו'. כ"כ הטור בשם הרמב"ם בסימן ק"ג ס"ח וכ' עליו ז"ל יראה מל' שא"צ להכריז ל' יום כ"א בשל יתומים ונראה שאין לחלק כיון שנמכר שלא מדעתו ע"פ ב"ד צריך שומא והכרזה כמו בשל יתומים עכ"ל גם הבע"ת כ' כן בשם כמה גדולים וב"י הביאו שם ומן התימא שסתם כאן המחבר ומור"ם בדברי הרמב"ם ולא הזכירו כלל דעת החולקים:

וקורעין שטר חוב. וכותבין בשטר שקרעוהו וכמ"ש המחבר בסעיף שאח"ז שכל אדרכתא שאין כתוב בה כו' וקאי נמי אכשגובין מבנ"ח ומן התימא על הרמב"ם והמחבר שכתבו בסעיף זה כן אמשועבדים ולא כתבו כן כאן בגביית מבנ"ח:

וחצי השבח. טעמו יתבאר בר"ס קט"ו ע"ש. גם כתבתי מזה לעיל ר"ס ס' ע"ש:

אם היה הלוה עמנו במדינה כו'. עיין בסי' קי"ד שם נתבאר דין זה:

את זה הטורף ואת הב"ח. ר"ל המלוה הבא לטרוף את הלוה ששדה הי' שלו וכמ"ש לפני זה שגם להלו' משביעין ליה כשהוא במדינ' וכמ"ש הטור והמחבר ג"כ לקמן סי' קי"ד:


ט"ז

באר היטב

(יג) שיראה:    ובעה"ת כת' בשם כמה גדולים דצריך שומא והכרז' כמו בשל יתומים כיון שנמכר שלא מדעתו ע"פ בית דין והבית יוסף הביאו בסימן ק"ג ומהתימא שהמחבר והרמ"א סתמו כאן כדעת הרמב"ם ולא הזכירו כלל דעת החולקים. שם.

(יד) במדינה:    ע' בסי' קי"ד שם נתבאר דין זה.



קצות החושן

(ג) אוכל הטורף פירות ע' בשטה מקובצת פ' המפקיד מכי מטא אדרכתא לידי' פי' אדרכתא דחליט' דאלו באדרכת' קמיית' לא זכיה בפירי דהא לא ידע מאי ניהו קרקע דגבי וליכ' לא שומא ולא שום זכי' ע"כ וע' בש"ע סי' ק"ג סעיף ו' ואם נשתהה זמן שלא הורידהו דאי אייקר או זילי ברשות' דלוה קאי וזה משמע כדברי ש"מ דאינו זוכה המלו' אלא אחר הורד' והחלט':



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש