שולחן ערוך חושן משפט צח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

זה שאמרנו שאם לא בא בסוף התשעים כותבין אדרכתא על הקרקעות אבל על המטלטלים אפי' אחר תשעים יום כל זמן שהוא אומר עתה אביא ראיה ואבטל השטר אין מורידין המלוה למטלטלים שמא יאכל אותם ויביא זה ראיה ויבטל השטר ואם לא ימצא (המטלטלין) מה יטול ואפי' היה למלוה קרקע שמא תכסיף או תשתדף (פירש"י תבור ותפחת מדמי') ואע"ג דלא כתבינן אדרכתא אמטלטלי יהבינן להו ביד שליש ויהבינן זמן הראוי לב"ד אי מרע לשטרא בגו ההוא זמנא איתרע ואי לא יהבינן להו ביד המלוה:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שמא תכסיף או תשתדף נקט הני שני חששות שהן בידי שמים שיש לחוש להן וא"כ ממאי יגבה דמי המטלטלין אבל אקרקע כותבין לו אדרכתא וליכא למימנעי מהני שני חששות דהא גם בנשארה בידו היתה נלקה במכה זו שבא משמיא וליכא למיחש שימנע ויפשע בעבודת הקרקע ויקולקל ע"י זה דלא יעשה זה בשביל אכילת פירותיו שסבור שתשאר בידו ועפ"ר:
 

באר היטב

(י) שמא:    אבל אקרקע כותבין אדרכתא וליכא למימנע מהני חששות דהא גם בנשאר' בידו נלקה במכה זו שבאה משמיא. שם.

(יא) הראוי:    (כל מקום שהב"ד קובעין זמן הוי שבת וי"ט בכלל הזמן אע"פ שא"י לעשות בשבת וי"ט אותו הדבר שקבעו עליו כ"כ ש"ג. ולי נרא' שהכל לפי ראות הדיין שאם קבעו לו זמן ג' ימים והוא עי"ט הדבר ברור שבאותן ג' ימים אינו יכול לעשות כלום ובודאי דג"י אחר י"ט קאמרי וע' בדינים אלו בתשובת הראנ"ח ח"א סימן כ"ח ובהרשד"ם חח"מ סי' פ"ו ושצ"ו ובמהרש"ך ח"ב סי' קנ"ו ובתשובת מהר"ש הלוי חלק אבן העזר סימן י"ד ובמהר"ם אלשיך סי' י"ז. כנה"ג).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש