שולחן ערוך חושן משפט צא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

קטן ששכר פועלים ואמר לחנוני לפרוע חנוני אומר נתתי והפועלים אומרים לא נטלנו יש מי שאומר שדינו שוה לדין הגדול ולהרמב"ם הפועלים נשבעין ונוטלים ממנו אבל לא החנוני:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שדינו שוה לדין הגדול ל' הטור הפועל נוטל לפי שיש בו הנאה לקטן והחנוני גם כן לפי שא"ל מאי דאמרת לי ליתן לפועל בהנאתך יהבי' לי' והרמב"ם כתב דאין החנוני נשבע ונוטל כיון דאין לקטן הנא' מיני' שהרי חייב לפועליו לשלם והחנוני מפסיד על עצמו שנתן ממונו ע"פ הקטן עכ"ל ובסי' צ"ו ס"ס ג' סתם המחבר כדברי הרמב"ם ע"ש:
 

ש"ך - שפתי כהן

(לא) שדינו שוה כו'. לשון הטור הפועל נוטל לפי שיש בו הנאה לקטן והחנוני ג"כ לפי שא"ל מאי דאמרת לי ליתן לפועל בהנאתך יהבת לי' והרמב"ם כ' דאין החנוני נשבע ונוטל כיון דאין לקטן הנאה מיניה שהרי חייב לשלם לפועליו והחנוני מפסיד על עצמו שנתן ממונו ע"פ הקטן עכ"ל ובסי' צ"ו סס"ג סתם המחבר כדברי הרמב"ם ע"ש וע"ל סי' פ"ט ס"ב:
 

קצות החושן

(ט) ולהרמב"ם הפועלים כו' וקשה דהא כיון דלהרמב"ם אין הקטן צריך לשלם לחנוני כיון שלא נהנה וא"כ אינו משלם אלא תשלום אחד ולא יצטרכו פועלים לישבע כמו שמבואר בסעיף ב' ואפשר דשבוע' זו אינה בנק"ח אלא היסת עכ"פ מחויב לישבע נגד החנוני שיודו לדבריו שקיבלו ממנו בכדי שיוכל ליטול מן הקטן וצ"ע:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש