שולחן ערוך חושן משפט ערה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · ערה · ה · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

כל המפסיק לפאה מפסיק בנכסי הגר כיצד היה שם נחל או אמת המים לא קנה אלא עד הנחל או עד האמה המפסיק וכל המפסיק בר"ה [נ"א ברשויות שבת] מפסיק בנכסי הגר כגון שהיה בין שתי השדות רשות היחיד או כרמלית אפי' היה ביניהם רשות שחולק לגיטין מפסיק:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

כל המפסיק לפאה כו':    דשני הסעיפים הללו ס"ה וס"ו הן מל' הרמב"ם פ"א מזכייה ומקורן מגמרא דפר' חז"ה (דף נ"ה ע"א) ופירשב"ם שם הפסק לפיאה דאם יש נחל או אמת המים בין קרקע לקרקע חולק אותן לשני שדות ולא סגי לבע"ה בהנחתו להן חד פאה אלא צריך להניח לכל אחד פאה בפני עצמו ונחל דקאמר ר"ל קרקע קשה מלאה צרורות ואבנים שאינם ראוים לזריעה מל' נחל איתן אשר לא יעבד בה ולא יזרע בה:

וכל המפסיק ברשות הרבי':    איתא נמי שם (סוף דף נ"ה) ז"ל תניא הוציא חצי גרוגרו' לרשו' הרבים והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרות אחרת לר"ה בהעלם אחת חייב (דשיעור הוצאה באוכלין לחייב עליה הוא בגרוגרות) ואמר רבי יוסי והוא שהוציא שניהן לרשות אח' אבל הוציאן בשני רשויות פטור ומסיק שם בשם רבא ל"מ רה"י וכרמלית דמפסיקין אלא אפי' פיסל' דהיינו חתיכ' עץ או עמוד שגבוה עשרה ואינו רוחב ד' או איפכא דהיא מקום פטור אפ"ה חשיב הפסק כיון דמצינו דשם חשיבות עלה לענין גט והיינו אם הקנה לאשתו חצירו שיהי' כחצירה שתתגרש בגט שזורק לה שם וזרק הגט שם ונפל על פיסלא זה דהוא גבוה עשרה ואינה רחב ד' אינה מגורשת דמחשב לרשות בפני עצמו ואינו בטל לגבי חצר שהשאיל לה דחד מקום מושאל לה ולא תרי:



באר היטב

(ב) נחל:    ר"ל קרקע קשה מלאה צרורות ואבנים שאינה ראוי לזריע' מלשון נחל איתן אשר לא יעבד וגו'. סמ"ע.



קצות החושן

▲ חזור לראש