באר היטב על חושן משפט ערה
סעיף ב
[עריכה](א) בקבורתו: הטעם כתב הטור ז"ל דמיד כשמת הגר הופקרו נכסיו ושעבוד קבורתו לא מצינו שתהא מוטלת על נכסיו דמחיים לא חל זה השעבוד שאם בא בע"ח ונטל נכסי המת (לאחר מותו) אינו מחויב לקוברו ע"כ וכתב הש"ך דבב"ח לא פסק כן ואין דבריו מוכרחים עכ"ל.
סעיף ה
[עריכה](ב) נחל: ר"ל קרקע קשה מלאה צרורות ואבנים שאינה ראוי לזריע' מלשון נחל איתן אשר לא יעבד וגו'. סמ"ע.
סעיף ז
[עריכה](ג) ולרחבו: עיין פירושו בסמ"ע מ"ש בשם הטור. ע"ש.
(ד) מצר: שהמצר שמסבבו עשאו כשד' אחד סמ"ע.
סעיף ח
[עריכה](ה) שתי: עיין בתשו' ר"י לבית לוי סי' נ"ט.
סעיף י
[עריכה](ו) שניהם: ודוקא בשתי בתים שהן זה לפנים מזה והחזיק בפנימי שהחיצון משועבד לדריסת הרגל של פנימי מש"ה נקנה גם החיצון על ידו משא"כ כשאינו לפנים ממנו או בשתי שדות הנ"ל וכ"כ בטור ע"ש. סמ"ע.
סעיף יא
[עריכה](ז) בשטר: עיין בש"ך שהאריך בדין זה לפלפל בש"ס ופוסקים והניחו בצ"ע ע"ש באורך.
סעיף יב
[עריכה](ח) לישראל: עיין מדינים אלו לעיל ריש סימן קצ"ד ובסי' רע"ד ועמ"ש שם.
סעיף יג
[עריכה](ט) רבים: עיין בסוף ס' משאת בנימין ובתשובת ר"י לבית לוי סי' נ"ג.
(י) הפתח: פי' בכותל העומד נגד הפתח ואז בכניסתו יראה הייפוי דטיחת הסיד או הציור דחשוב תקון ומעש' בגוף הבית ומש"ה קנאו בו אבל בסיוד וציור שלא כנגד הפתח לא סגי באמה על אמה. סמ"ע.
סעיף טו
[עריכה](יא) גוף: ובאכילת פירות הקרקע לא קנה משום דלא מקרי מתהני מגוף הקרקע אלא דה"ל כקונ' עבד דלא קנאו במה שבישל לו מאכל אלא דבעינן שהעבד יגביה לרבו שאז עוש' מעש' בגוף העבד כמ"ש בסי' קצ"ו וה"נ דכוותיה ובניר השדה דהוי מעש' בגוף השדה מש"ה קנאוהו. שם.
סעיף כא
[עריכה](יב) ונעל: עיין בתשובת מהרי"ט סוף סימן ק"נ.
(יג) בנין: ומש"ה כיון דלא קנה הבנין בלא דלתות לא קנה ממנו כלום סמ"ע.
(יד) פועלים: פי' ואין דעת הפועלים לקנות לו כלום ונמצא שנשאר הפקר עד שיעמיד השני דלתות. שם.
(טו) ואבנים: לקמן סי' שע"א יתבאר שהיורד לתוך חורבת חבירו ובנאה שלא ברשות י"ל אחר כך עצי ואבני אני נוטל ומש"ה כשיאמר הראשון עצי ואבני אני נוטל הרי לא עשה השני כלום בהעמדת הדלתות. שם.
(טז) הקודם: כתב הטור בשם הרמ"ה ז"ל הלכך אם קדם קמא ומסלק דלתות דבתרא ומוקי דלתות מדיליה קנה ואי לא דינא הכי דשקיל קמא לבנין ובתרא דלתות דידיה. וארעא הוה הפקר כדמעיקרא ומאן דמחזיק בארעא זכה עכ"ל.
(יז) בכל: פי' בקרקע ובבנין דמאחר שהראשון בנה כדי לקנות הקרקע ולא קנה וא"כ הוי הפקר וזכה השני בכל כ"כ הה"מ בשם ר"י מיגאש והרמב"ם. ועד"מ שהביאו. סמ"ע.
סעיף כג
[עריכה](יח) ונבלעה: ולא דמי למ"ש הטור באורח חיים סי' שנ"ו והמחבר שם סי' שנ"ח בקרפף שלא הוקף לדיר' ובנה מחיצ' ע"ג ונבלעה התחתונה דמהני העליונ' שאני בנכסי הגר דבעינן שתהא הנאת הקרקע ניכרת וידוע על ידו. שם.
סעיף כז
[עריכה](יט) משכונות: ל' הטור אם יש לו משכנות קרקע מוחזקת ביד ישראל ומת חוזר הקרקע לבעליו והגיה הב"ח אם יש לו שטר על משכונת קרקע מוחזק כו' ופי' דהשטר מוחזק ביד אחר אבל במשכון מופקד ביד אחר זכה בו האחר ע"ש ואינו נ"ל דכיון שפקע שעבודו במיתת הגר מה זכות יהי' להאחר במשכון ויותר נרא' דצ"ל אם יש לו משכונת קרקע מוחזק בידו מישראל וכמ"ש הטור לעיל סי' ע"ב סעיף ל' עיין שם וכן משמע בבעל התרומות סוף שער מ"ט שממנו מקור דין זה ועיין לעיל סי' ע"ב מסעיף ל"ו עד סוף סעיף מ' דינים השייכים לכאן. ש"ך.
סעיף כח
[עריכה](כ) בעדים: היינו שמת תוך זמנו וכמ"ש בסי' ק"ח וה"ה בכת"י באופן שגוב' מיורשים וכן משמע מלשון בעה"ת הביאו ב"י וזה פשוט שכל מלו' שנגבית כו' כמ"ש המחבר בסוף סימן זה. שם.
סעיף כט
[עריכה](כא) עצמם: כמו גבי הפקר לעיל סי' רע"ג ס"ו ע"ש.
סעיף ל
[עריכה](כב) בשנייה: ול"ד למ"ש הט"ו ביורה דעה סוף סימן ש"מ כששמע שמת אביו וקרע בגדיו וישב עליו קצת שבע' ואח"כ הוגד לו שלא מת ופסק מאבילתו ואח"כ חזרו לו' לו שאמת הי' שמת בראשונ' שיצא ידי קריע' והימים שנהג באבילתו שאני התם דהא עכ"פ עשה הקריע' בשעת חימום ונהג אבילתו ומי הפקיעתו מידו. סמ"ע.
(כג) ובראשונ': עיין בהה"מ בפ"ב מהל' זכי' ובש"ס בבא בתרא דף קמ"ב והרא"ש פ' אלמנ' לכ"ג ודו"ק וצ"ע. ש"ך.