שולחן ערוך חושן משפט עו ג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · עו · ג
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ואי לא תבעי ליה אלא הוא מעצמו אומר א' מכם הלוה לי מנה ואיני יודע איזהו פטור אף מלצאת ידי שמים וי"א שלצאת ידי שמים צריך לתת לכל אחד.
- (וכן נראה מדברי התוס' פ' המפקיד דף ל"ז ע"א ע"ש ודו"ק):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
פטור אף מידי שמים. הטעם כיון דלא תבעו ש"מ דהמלוה עצמו לא דקדק ואין הלוה מדקדק כשרוא' שהמלו' עצמו אינו מדקדק ול"ד להלווהו שניהן ולא תבעו דכתב המחבר לפני זה דחייב בבא לצי"ש דשאני התם דיכולין כל א' מהמלוי' לומר שמענו מהלו' שיודע שכל א' הלוה וסברנו שיחזור לכל א' את אשר הלוהו משא"כ בהלוה לו א' מהן דכיון דהאמת שאינו יודע איזה הלוה אינן יכולין לומר שמענו ממנו שיודע כו' ועפ"ר:
ש"ך - שפתי כהן
(טו) פטור כו'. אלא מניח המנה ביניהם וחולקים ולא אמרינן יהא מונח עד שיבא אליהו כיון דלא תבעי ליה וליכא רמאי:
(טז) אף מידי שמים. ול"ד דלעיל סעיף א' דהתם כיון שהלוה משנים הוה ליה לכתוב בפנקסו שלא יבא להחליף זה בזה ונמצא פשע קצת אבל הכא לא אסיק אדעתיה שישכח את המלוה ויעלה על דעתו מלוה אחר וכ"כ בס' מעדני מלך פרק המפקיד ובספר ג"ת ובסמ"ע כתב הטעם דהתם יכול כל אחד מהמלוים לומר שמענו מהלוה שיודע שכל אחד הלוה וסברנו שיחזיר לכל אחד את אשר הלוהו משא"כ בהלוה לו אחד מהן דכיון דהאמת שאינו יודע איזה הלוה אינן יכולין לומר שמענו ממנו שיודע כו' עד כאן והוא דחוק ועוד דהא תבעי ליה ולא תבעי ליה פירושו ברי ושמא וכמ"ש לעיל ס"ק ב' וא"כ אין לחלק בזה אלא ודאי כדפי'. וגם לקמן סי' ש' כ' הסמ"ע עצמו בס"ק י"ב כמו שכתבתי ע"ש:
(יז) ידי שמים. ואם אמר מעצמו אביו של אחד מכם הלוה לי מנה ואיני יודע איזה מכם חייב בבא לצאת י"ש לכ"ע כדלקמן סי' ש' ס"ג בהג"ה:
(יח) ויש אומרים שלצאת י"ש כו'. ולקמן סי' ש' ס"ג כ' הר"ב בסתם כסברא הראשונה. וק"ק למה לא הגיה כאן שהעיקר כסברא הראשונה דפשיטא דאין לחלק בזה בין הלואה לפקדון וכן הוא להדיא בבעה"ת סוף שער ל"ט דהלואה שוה לפקדון וכן מוכח להדיא בטור כאן שכתב שמדברי הרא"ש נראה דפטור כאן אף לצאת ידי שמים והרי הרא"ש לא כתב דבריו אלא בפקדון:
באר היטב
(יא) פטור: ול"ד לדלעיל ס"א דהתם כיון שלוה משנים ה"ל לכתוב בפנקסו שלא יבא להחליף זה בזה ונמצא פשע קצת אבל הכא לא אסיק אדעתיה שישכח את המלוה ויעלה על דעתו מלוה אחר כ"כ בס' מעדני מלך פ' המפקיד ובס' גד"ת ובסמ"ע כתב הטעם דהתם יכול כ"א מהמלוים לומר שמענו מהלוה שיודע מה שכ"א הלוהו וסברנו שיחזיר לכ"א את שלו משא"כ בהלוה לו א' מהן דכיון דהאמת שאינו יודע איזה הלוה א"י לומר שמענו ממנו כו' והוא דחוק ועוד דהא תבעי ליה כו' פי' ברי ושמא כמש"ל א"כ אין לחלק בזה וגם בסימן ש' כתב הסמ"ע עצמו כמ"ש. שם.
(יב) וי"א: ובסימן ש' ס"ג כתב הרב בסתם כסברא הראשונ' וק"ק למה לא הגי' כאן כן דפשיטא דאין לחלק בזה בין הלואה לפקדון וכן הוא להדיא בבעה"ת וכ"מ כאן בטור להדיא שכתב שמדברי הרא"ש נראה דפטור כאן אף לצאת ידי שמים והרי הרא"ש לא כתב כן אלא בפקדון. שם.
קצות החושן
(א) אף מלצאת ידי שמים עיין סמ"ע וש"ך מ"ש לישב דלא תיקשי מסעיף א' דחייב בבא לצי"ש אף בלא תובעו. ואפשר לפמ"ש בש"ע בסי' ע"ה בטוען א"י אם נתחייבתי ותובעו חייב לצי"ש ואם לא תובעו פטור ע"ש בסעיף י' והיכא שהשיבו אמת הלויתני וא"י כמה כיון שזוכר שלוה אינו יוצא ידי שמים עד שיתפשר עמו אפי' שניהם ספק ע"ש סעיף י"ח ומש"ה בסעיף א' דזוכר שהלו' מכל א' וא"י כמה להכי חייב לכל אחד ואחד לצי"ש ואפי' לא תבעו כיון שזוכר שלוה מכל א' אבל הכא דא"י מהלואה כלל אם מזה אם א"כ לכל חד ה"ל א"י אם הלויתני כלום וכיון דלא תבעו פטור אפילו לצי"ש: