באר היטב על חושן משפט עו
סעיף א
[עריכה](א) לתובעו: דע דכל היכא דאמרי' תבעי ליה או לא תבעי ליה היינו כשתובע טוען ברי זהו תבעי ליה ואם טוען שמא ה"ל לא תבעי ליה אבל אין חילוק בין תבעו תחלה או אח"כ והכי מוכח בש"ס ובבעה"ת ושאר פוסקים. ש"ך.
(ב) ליתן: כתב הסמ"ע ואע"ג דבסי' ש' כתב הט"ו דכשהפקידו בבת אחת אפי' בלא שטר אפי' תבע ליה אינו חייב אלא בבא לצאת י"ש ובלא תבעו פטור אפי' לצי"ש שאני הכא בהלואה דלהוצאה ניתנה ה"ל לדקדק שהרי לכך הודיעו משא"כ בפקדון דאף אם הודיעוהו יכול הנפקד לומר לא דקדקתי דפקדון לא ניתן להוציאו וסברתי מה שכל א' מניח יחזור ויטול ושלא מדעתי נתערבו הכריכות והש"ך כתב דבע"כ צריך לחלק כך לדעת הטור אבל קשה מנ"ל הא וצ"ע עכ"ל.
(ג) שישבע: בנק"ח ולא אמרינן דה"ל הלו' מודה מקצת שחייב לכ"א ק' ועל ק' א"י וישלם בלא שבועה דכיון דעכ"פ ברי לו שאינו חייב לשניהם רק ש' ה"ל כטוען ברי לענין זה כ"כ בעה"ת בשם הרמב"ם. ש"ך.
(ד) והודיעוהו: כלומר אע"פ שהודיעוהו. שם.
(ה) ולזה: ע"ל סי' רכ"ב ס"ב דבנשבע קנסינן ליה וחייב ליתן לכ"א ואחד ונראה דה"ה כאן בהלואה דינא הכי דכל היכא דעבד איסור' קנסינן ליה. שם.
(ו) מונח: היינו משום דתבעי כל חד בברי א"כ ודאי איכא רמאי לכן אינן חולקים אם לא שיסכימו שניהם וכן אם כל א' אומר מק' ידענא ומק' איני יודע נותן לזה מנה ולזה מנה ויוצא בו אף י"ש לכ"ע וע"ל סי' ש' ובהג"ה שם ס"ס א' ומנה הג' נמי יהא מונח דכיון דכ"א תובע מקצת יש לחוש לרמאי וכמ"ש סימן שס"ה ס"ב אבל אי לא תבעי ליה כלל אמרינן דמנה הג' יחלוקו כיון דליכא רמאי וע"ל סימן רכ"ב ס"ב הבאתי דעת הרבה גדולים דהאי מונח היינו אצלו מיהו צריך לישבע היסת שאינו יודע ואף אם ירצה להניח מנה הג' בב"ד וכמ"ש סי' ש' ע"ש ואם חייב לצי"ש תלוי בפלוגתא דסי' ש' סוף סעיף א' ולפמ"ש שם ובסי' רכ"ב ס"ב שדעת רוב הפוסקים דפטור אף לצי"ש אפי' תבעי ליה כיון דלא פשע א"כ ה"ה הכא. שם.
(ז) הרשאה: צ"ל דלאו דוקא נקט הטור בלא הרשא' דה"ה אם השטר כתוב בענין שאין אחד יכול לגבות בלא הרשאה נמי דינא הכי תדע דהא בפקדון בכרך א' פטור לכ"ע כמ"ש ריש סימן ש' והרי כתב הט"ו בסי' ע"ז ס"ט דב' שהפקידו אין א' יכול לגבות הכל אלא ודאי היינו טעמא דכיון שנעשו שותפין בפקדון וסמכו זע"ז במקצת לא פשע הנפקד וה"ה הכא וכ"מ להדיא בדברי הרמב"ן שבבעה"ת כו' ואולי לזה כוון המחבר בסתם במלוה בשטר פטור והשמיט ל' הטור וללא צורך הגיה הרב דברי הטור בתוך דברי המחבר דגם הטור ל"ד קאמר כדפיר'. שם.
(ח) שאומר: אע"פ שלא נמצא מי שחולק ע"ז כתב בל' יש מי שאומר כיון שלא נמצא כן בפירוש בשאר פוסקים כ"כ הסמ"ע. והב"ח וכן הט"ז השיג עליו וכתב דבעה"ת בשם הרמב"ן הוא החולק וליתא דבהדיא כ' בעה"ת בשם הרמב"ן דכאן חייב לצי"ש. שם.
(ט) שמים: עמ"ש לעיל סימן ע"ה ס"ק י"ט ע"ש.
סעיף ב
[עריכה](י) אח': אחר שישבע כל אחד כן הוא בטור ריש סימן ש' ובאשר"י פ' המפקיד לענין פקדון והלואה שוה לפקדון בזה. ש"ך.
סעיף ג
[עריכה](יא) פטור: ול"ד לדלעיל ס"א דהתם כיון שלוה משנים ה"ל לכתוב בפנקסו שלא יבא להחליף זה בזה ונמצא פשע קצת אבל הכא לא אסיק אדעתיה שישכח את המלוה ויעלה על דעתו מלוה אחר כ"כ בס' מעדני מלך פ' המפקיד ובס' גד"ת ובסמ"ע כתב הטעם דהתם יכול כ"א מהמלוים לומר שמענו מהלוה שיודע מה שכ"א הלוהו וסברנו שיחזיר לכ"א את שלו משא"כ בהלוה לו א' מהן דכיון דהאמת שאינו יודע איזה הלוה א"י לומר שמענו ממנו כו' והוא דחוק ועוד דהא תבעי ליה כו' פי' ברי ושמא כמש"ל א"כ אין לחלק בזה וגם בסימן ש' כתב הסמ"ע עצמו כמ"ש. שם.
(יב) וי"א: ובסימן ש' ס"ג כתב הרב בסתם כסברא הראשונ' וק"ק למה לא הגי' כאן כן דפשיטא דאין לחלק בזה בין הלואה לפקדון וכן הוא להדיא בבעה"ת וכ"מ כאן בטור להדיא שכתב שמדברי הרא"ש נראה דפטור כאן אף לצאת ידי שמים והרי הרא"ש לא כתב כן אלא בפקדון. שם.