שולחן ערוך חושן משפט עב לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · עב · לח · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

עכו"ם שהלוה לישראל על המשכון ונפל ממנו ומצאו ישראל חייב להשיבו לישראל ויש מי שאומר דה"ה למעות שהלוה ישראל לעכו"ם על משכון ונפלו המעות מהעכו"ם ומצאם ישראל יחזיר לישראל.

(ולי נראה דבמעות הם של המוצא דמעות להוצאה נתנו וכבר יצאו לגמרי מרשות הנותן):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

חייב להשיבו לישראל:    הטור מסיק בזה וכ' ז"ל לפי שגוף המשכון הוא שלו ולא הי' לעכו"ם עליו אלא שיעבוד וכיון שנפל ממנו ומצאו ישראל אחר פקע שיעבודו דאינו חייב להחזיר אבידה לעכו"ם ואם בא לומר לשם קידוש השם אחזירנו לעכו"ם (כמ"ש הטור והמחבר לקמן ר"ס רס"ו דבכה"ג מצוה להחזירו) יקדש השם בשלו ולא יקדש השם בשל אחרים בלא דעתם עכ"ל וכ"כ הטור בשם הרמ"ה בס"ס קפ"ג ע"ש:

חייב להשיבו לישראל:    שם בתשובת מהר"ם מסיק וכ' ע"ז והביאו הב"י וד"מ בס"ל ז"ל והא דלא זכה המוצא בזה המשכון היינו כשהי' המשכון שוה יותר מחובו שאז לא הוחלט המשכון ביד עכו"ם אבל אם הוחלט המשכון ביד עכו"ם כגון שעלה עליו הריבית והקרן יותר משויו זכה בו העכו"ם וזכה בו המוצאו דכיון דדינא דעכו"ם בתר ערבא אזיל ונכסוהי דאינש אינון ערבין ביה וכ"ש במשכון שבידו עכ"ל ומהתימ' שהשמיטו המחבר:

וכבר יצאו לגמרי מרשות הנותן:    עי' בהגד"מ שכתבתי ראייה לזה מהא דכ' מהר"ם דאפי' במשכון שהלוה עליו העכו"ם ועלה עליו קרן ורבית יותר משויו ונאבד מידו זכה בו ישראל המוצאו כיון דמסתמא נחלט הוא ביד העכו"ם וכמ"ש לפני זה כ"ש במעות הללו שהיו לגמרי מוחלטין להעכו"ם ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(קנב) חייב להשיבו לישראל כו'. ואם החזירו לעכו"ם חייב לשלם לישראל כן משמע מרא"ם משא"כ למהר"ם כ"כ הב"ח ולפע"ד י"ל דגם מהר"ם סובר כן ע"ש ודו"ק:


(קנג) ויש מי שאומר כו'. כ"כ הב"י והד"מ והסמ"ע והב"ח בשם רבי' ירוחם נתיב ך' חלק ב' ולפע"ד כולם שגו וטעו בדברי רבי' ירוחם דרבי' ירוחם מיירי התם במשכון דז"ל ר' ירוחם שם (בדפוס וויניציא') משכונו של ישראל ביד עכו"ם שהלוה עליו העכו"ם המעות ונאבדו מן העכו"ם ומצאו ישראל מחזירו לראשון ואינו יכול להחזירם לעכו"ם כי כיון שנפל מן העכו"ם פקע שעבודו מאחר שמצאם ישראל ואם יבוא לומר המוצא אני רוצה להחזירם משום קדושת השם יאמר לו האחר אם תרצה לקדש השם תעשה בשלך עכ"ל ופשוט הוא דקאי אמשכון ונאבדו וכן להחזיר' ט"ס הוא וצ"ל ונאבר וכן להחזירו או קאי אמשכנות רבים וק"ל וז"ל ר' ירוחם בדפוס ישן קונסטנטינ' משכונא של ישרחל ביד עכן"ם שהלוה עליה העכו"ם ונאבדו המעות מן העכו"ם ומצאם ישראל מחזירו לראשון ואינו יכול להחזירם לעכו"ם כי כיון שנפל מן העכו"ם פקע שעבודו מאחר שמצאם ישראל ואם יבוא לומר המוצא אני רוצה להחזירם משום קדושת השם יאמר לו האחר אם תרצה לקדש השם תעשה בשלך עכ"ל והדבר פשוט ג"כ דתיבת המעות צ"ל המשכנו' וכמ"ש (ועוד ראי' ברורה לדברי שבנתיב כ"ב כ' ר"י וז"ל משכונו של ישראל ביד עכו"ם ונאבד מן העכו"ם ומצאו ישראל אם מחזירו לחבירו כתבתי בנתיב כ' בח"ב עכ"ל ובנתיב כ' ח"ב לא כתב אלא דברים הנ"ל שהבאתי אלא ודאי כמ"ש וק"ל:


(קנד) דבמעות הם של המוצא כו'. ואפי' במשכון. כתב ב"י וד"מ שמ"כ בשם מהר"ם עלה עליו הרבית יותר משויו שאז הוחלט המשכון ביד עכו"ם זכה בו המוצאו דנכסי דאינש אינון ערבין ועכו"ם בתר ערבא אזיל וכ"ש במשכון שבידו ובסמ"ע ס"ק ק"י תמה על המחבר שהשמיטו ובאמת לק"מ על המחבר בזה דאפי' במעות כתב המחבר דיש מי שאומר שיחזיר לישראל ופשיטא דהאי יש מי שאומר פליג אמהר"מ במשכון וכמ"ש הסמ"ע גופי' בס"ק ק"י דמדברי מהר"מ מוכח דכ"ש במעות הם של המוצא וכדברי הר"ב ע"ש. מיהו על הר"ב קשה קצת כיון דפסק דבמעות הם של המוצא וכן הוא בראב"ן סימן קי"ב ע"ש:


(קנה) וכבר יצאו לגמרי מרשות הנותן אבל אם יצאו עדיין מרשות ישראל המלוה צריך להחזירם לו כדלקמן סי' קפ"ג ס"ח וע"ש:



באר היטב

(צח) לישראל:    ז"ל הטור לפי שגוף המשכון הוא שלו ולא היה לעו"ג עליו אלא שעבוד וכיון שנפל ממנו ומצאו ישראל אחר פקע שעבודיה כו' עכ"ל וכתב הש"ך דאם החזירו לעו"ג חייב לשלם לישראל ע"ש.


(צט) המעות:    כתב הש"ך מה שהפוסקים כתבו דין זה בשם ר' ירוחם לענ"ד כולם שגו וטעו בדבריו ע"ש דמביא לשון ר"י דמוכח מיניה דלא מיירי אלא במשכון ולא במעות.


(ק) המוצא:    ואפי' במשכון כתב ב"י וד"מ שמ"כ בשם מהר"מ דאם עלה עליו הרבית יותר משויו שאז הוחלט המשכון ביד העובד כוכבים זכה בו המוצאו דנכסי דאינש אינון ערבין ועובד כוכבים בתר ערבא אזיל וכ"ש במשכון שבידו ובסמ"ע תמה על המחבר שהשמיטו ובאמת לק"מ דאפי' במעות כתב המחבר דיש מי שאומר דיחזיר לישראל ופשיטא דדעה זו פליגא על מהר"מ וכמ"ש הסמ"ע גופיה דמהר"מ ס"ל דכ"ש במעות הם של המוצאו מיהו על הרמ"א ק"ק כיון דפסק דבמעות הם של המוצאו וע"ל סימן קפ"ג ס"ח עכ"ל הש"ך.



קצות החושן

▲ חזור לראש