שולחן ערוך חושן משפט עב לו
<< · שולחן ערוך חושן משפט · עב · לו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
משכונו של ישראל ביד הגר ומת הגר ואין לו יורש ובא אחר והחזיק בו מוציאים אותו מידו ומחזיר אותו לבעליו שכיון שמת הגר פקע שעבודו:
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
ומת הגר ואין לו יורש: כל גר שאין לו בנים שהורתן ולידתן בקדוש' מאב ואם אין לו דין יורש דכקטן שנולד דמי ונכסיו הם הפקר וכמ"ש הטור והמחבר לקמן בסי' ער"ה ע"ש:
ש"ך - שפתי כהן
(קמט) משכונו של ישראל כו'. כתבו התוס' והנ"י ומהרש"ל פ' הפרה סי' י"ט והרב המגיד ומביאו הב"ח דאפי' במשכנו שלא בשעת הלואתו כיון שהיה יכול לסלקו בדמים נראה דלטעמייהו אזלי דס"ל דאין ב"ח קונה משכון לענין קנין גמור אבל לפי מה שהעליתי לעיל סעיף ב' ס"ק ט' באריכות דקונה אותו קנין גמור אף לאונסים במשכנו שלא בשעת הלואתו דמשכון זה נקנה לו בהלואתו כאלו מכרו לו בחובו א"כ כאן זכה בו המתזיק כשהיה ממושכן אצל הגר אבל אם היה ממושכן אצל עכו"ם לא זכה בו דעכו"ם מישראל לא קני משכון וכמ"ש לקמן סי' רע"ח סעיף ז' ואפשר גם התוס' וסייעתם מודים לזה לדינא רק שהם מפרשים משכנו שלא בשעת הלואתו כפשוטו אבל לפי מ"ש לעיל דמשכנו שלא בשעת הלואתו היינו היכא דליכא לאשתלומי מיניה ממקום אחר שאז נקנה לו המשכון לגמרי מודים התו' וסייעתם והם מדברים במשכנו שלא בשעת הלואתו ויש לו לשלם ממקום אחר או אפשר דאף באין לו לשלם אע"ג דקונה המשכון אף לענין אונסי' ונקנה לו בחובו מ"מ כיון שלא הוחלט לו המשכון עדיין והיה הישראל יכול לפדותו אם היה לו מעות הרי הוא ברשותו וצ"ע לדינא:
(קנ) ואין לו יורש באופן שנתבאר לקמן ר"ס ער"ה:
באר היטב
(צה) יורש: כל גר שאין לו בנים שהורתן ולידתן בקדושה מאב ואם אין לו דין יורש דכקטן שנולד דמי ונכסיו הם הפקר כמ"ש הט"ו בסימן ער"ה ע"ש. סמ"ע.
(צו) לבעליו: כתבו התוס' והנ"י ומהרש"ל והה"מ דאפי' במשכנו שלא בשעת הלואתו הדין כן כיון שהיה יכול לסלקו בדמים ונראה דלטעמייהו אזלי דס"ל דאין בע"ח קונה משכון לענין קנין גמור אבל לפי מ"ש לעיל ס"ב דבמשכנו שלא בשעת הלואתו קונה אותו קנין גמור אף לאונסים כאילו מכרו לו בחובו א"כ כאן בגר זכה בו המחזיק אבל אם היה ממושכן אצל עובד כוכבים לא זכה בו דעובד כוכבים מישראל לא קני משכון כמ"ש בסל"ח ואפשר גם התו' וסייעתם מודים לדינא במשכנו שלא בשעת הלואתו וליכא לאישתלומי מיניה ממקום אחר שאז נקנה לו המשכון לגמרי או אפשר דאף באין לו לשלם אע"ג דקונה המשכון אפי' לענין אונסים מ"מ כיון שלא הוחלט לו עדיין ויכול הישראל לפדותו אם הי' לו מעו' הרי הוא ברשותו וצ"ע לדינא. עכ"ל הש"ך.
קצות החושן
(לז) משכונו של ישראל. ואם קדם אחד והחזיק במשכון מחיים עד אחר מיתת הגר נרא' דתלוי במחלוק' רש"י ותוספות פרק קמא דקידושין דף כ"ג זה פי' למיתה וזה פי' לחיים דלפי' רש"י גדול הי' העבד ונזהר בו שלא יזכה הוא עצמו מן ההפקר לפיכך קדם לפני המית' וזכה בו והגר פי' למית' ומר זוטרא פי' לחיים תחתיו שלא יהי' עבד בלא אדון רגע א' עיין שם ואם כן ה"נ המשכון שהחזיקו אינו רגע א' בלא בעלים ולפי' תוספות שם לא מהני כשהחזיקו מחיים אלא דעבד זוכה בעצמו וה"נ לא זכה מיהו אפילו לפי' רש"י אפשר לחלק דהתם החזיק בעבד עצמו ואינו רגע בלא אדון אבל הכא החזיק במשכון ולא בחוב והלוה זכה בחוב: