שולחן ערוך חושן משפט עב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · עב · יג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

היו שניהם מודים זה לזה כגון שאומר הלוה סלע הלויתני וסלע היה שוה ובא לפדותו והמלו' מודה אלא שאומר שאבד אם אין לו עדים ואין הלוה מאמינו נשבע שאינו ברשותו ויצא זה בזה:

הגה: היו עדים שנגנב ושהיה שוה יותר על דמי החוב ותובע הלוה המותר והמלוה טוען שלא נגנב או נאבד בפשיעתו ופטור למאן דאמר דלא הוי אלא כשומר חנם ישבע המלוה כשאר שומר חנם דלא פשע בו (טור):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

היו עדים שנגנב ושהוא שוה יותר:    בפרישה כתבתי דאפי' אין עדים לזה שהיה שוה יותר אלא שהמלוה מודה לו לזה מכל מקום לא אמרינן דיהא המלוה נאמן לומר דלא פשע בו במיגו דהיה אומר דלא שוה יותר דה"ל מיגו דהעזה דלא היה יכול להעיז בפניו בדבר שהלוה יודע באמת משא"כ בטענת אם בפשיעה נגנב או לא שהלוה טוען שמא:

למ"ד דלא הוי אלא שומר חנם:    הוא דעת ר"י שכתב מור"ם לעיל בסוף הג"ה סעיף ב' והמחבר לא הביאו שם משום דלא פסק כוותיה מ"ה השמיט ג"כ דין זה:

ש"ך - שפתי כהן

(נג) היו עדים שנגנב ושהי' שוה יותר כו'. כתב הסמ"ע דאפי' אין עדים לזה שהי' שוה יותר אלא שהמלו' מודה לו לזה מ"מ לא אמרי' דיהא המלו' נאמן לו' דלא פשע בו במגו דהי' אומר דלא שוה יותר דה"ל מגו דהעזה דלא הי' יכול להעיז בפניו בדבר שהלוה יודע באמת משא"כ בטענ' אם בפשיע' נגנב או לא שהלו' טוען שמא עכ"ל ולפענ"ד דמדכתבו הטור ומור"ם בסעיף שאח"ז מיד ויש עדים לזה או שהמלו' מודה לו כו' ולא כתבו כאן ג"כ הכי משמע דהכא בעינן דוקא עדים דאל"כ נאמן במגו דזה לא הוי מגו דהעזה וכמו שהוכחתי לקמן סי' ע"ה ס"ז ס"ק כ"א וסי' פ"א סעיף כ"ג ס"ק נ"ח וסי' צ"ג סעיף ב' וסי' ק"י סעיף ב' וסי' שנ"ז סעיף א' ע"ש ודו"ק. ועוד דהא מ"מ יהא נאמן הכא במגו שהי' אומר איני יודע כמה הי' שוה כדלעיל סעיף י"ב דליבא העזה ואע"ג דהתוס' פרק השואל דף צ"ז כתבו דבכה"ג אינו מגו דאין אדם עושה עצמו ברצון מסופק כי אז נראה שהתובע אומר אמת שטוען ברי והוא טוען איני יודע עכ"ל וכ"כ הר"ן פרק כל הנשבעין גבי נסכא דר' אבא מ"מ כיון דיכול לטעון א"י דיכול להיות באמת שא"י א"כ אי הוה טוען ברי שלא הי' שוה יותר לא הוי העזה דהלוה יחשוב שאינו יודע ולכן טוען כן. וגם מ"ש הב"ח דהכא לכ"ע לא אמרינן מגו שלא להחמיר בשבוע' וכמ"ש לקמן סעיף י"ז כו' לא דק וכמ"ש לקמן ס"ק ס"ו וא"כ להרא"ש וטור ומור"ם לקמן ר"ס רצ"ו דאמרינן מגו לאפטורי משבוע' גם כאן אם אין עדים שהי' שוה יותר נאמן בהיסת שלא פשע במגו דהי' טוען לא הי' שוה יותר ולכך כתבו הטור ומור"ם עדים דוקא ודו"ק:


(נד) למ"ד דלא הוי אלא כש"ח כו'. וקי"ל הכי דמספיקא לא מפקינן ממונא וכדלעיל סעיף ב' ולמ"ד דהוי שומר שכר צריך שיטעון שנאבד באונס:


(נה) ישבע המלו' כשאר שומר חנם שלא פשט בו. ושלא שלח בו יד ושאינו ברשותו כדלקמן סי' רצ"ה ושבוע' זו שאינו ברשותו דהוי דאורייתא דכיון דהי' ברשותו הי' חייב להחזיר לו א"כ בשבוע' זו פוטר עצמו מתשלומים מה ששוה יותר וכמה שכתוב לקמן סי' רצ"ד סעיף ב':



באר היטב

(לא) עדים:    כת' הסמ"ע דאפי' אין לו עדים שהי' שוה יותר אלא שהמלו' מוד' לו בכך מ"מ לא אמרינן דנאמין להמלו' שלא פשע במגו דהי' אומר שלא הי' שוה יותר דהוי מגו דהעז' דא"י להעיז פניו במה שהלו' יודע האמת משא"כ בטענת פשיע' שהלו' טוען שמא והש"ך השיג עליו דזה לא הוי מגו דהעז' וכמ"ש בסי' ע"ה ס"ז וסי' פ"א סכ"ג וסי' צ"ג ס"ב וסי' ק"י ס"ב וסי' שנ"ז ס"א ע"ש ועוד דמ"מ יהא נאמן הכא במגו שהי' אומר אינו יודע כמה הי' שוה כמ"ש בסי"ב דליכ' העז' וא"כ להרמ"א דס"ל ריש סימן רצ"ו דאמרינן מגו לאפטורי משבוע' גם כאן אם אין עדים שהי' שוה יותר נאמן בהיסת שלא פשע במגו דטען שלא הי' שוה יותר ולכן כת' הרמ"א עדים דוקא עכ"ל.


(לב) דאמר:    וקי"ל הכי דמספיק' לא מפקינן ממונ' רק שצריך ג"כ לישבע שלא שלח בו יד ושאינו ברשותו כמ"ש בסי' רצ"ה ש"ך.



קצות החושן

▲ חזור לראש