שולחן ערוך חושן משפט עא ו

אין הנאמנות מועיל שלא להחרים חרם סתם אפילו אם פירשו בפירוש:

הגה: פטרו מן השבועה נדר בכלל דאין חילוק בין נדר לשבועה רק בבעל הכותב לאשתו נאמנות (ר"ן פרק הכותב):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

שלא להחרים חרם סתם: כיון דאינו מחרים ומקלל לנוכח לא מצי המלו' לעכב מלהחרים:

אפי' אם פירשו: פי' וכתב שיהא נאמן בלא חרם דמ"מ הימניה שיגזול אותו ואם לא גזל לא עליו קאי הקללה וכ"כ בטור וכתב עוד שם דגם נאמנות מפורש אינו מועיל להדרת ראש ובפרישה כתבתי פירושו לדעת הטור דהיינו דוקא כגון שיאמר לא יהיה ראשו של הגזלן ברי' ע"ש וגם כתבתי שם למה השמיטו בעל הש"ע:

נדר בכלל: וה"ה איפכא אם פטרו מהנדר השבועה בכלל וכדמסיק דאין חילוק בין שבועה לנדר וכ"כ שם ובד"מ:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יז) שלא להחרים חרם סתם. כיון דאינו מחרים ומקלל לנוכח לא מצי המלוה לעכב מלהחרים עכ"ל סמ"ע ונראה דהיינו דוקא בפטרו בפירוש מקבלת חרם אבל אם פטרו משבועה יכול לכופו לקבל חרם בבית דין דלא פטרו אלא מן החמור ולא מן הקל ול"ד לפטרו מן השבועה דנדר בכלל אע"ג דנדר קל משבועה משום דנדר הוא בכלל לשון שבועה א"נ שאין דרך להדיר בב"ד משא"כ בק"ח כנלפע"ד:

(יח) אפי' אם פירשו בפירוש. שכתב בשטר שלא ליתן אפי' חרם סתם אינו מועיל שלא האמינו לגזול ואם לא גזל אין עליו חרם סתם וכן הוא בבעה"ת שער כ"ו ריש ח"ב:

(יט) נדר בכלל. והוא הדין איפכא אם פטרו מנדר השבועה בכלל וכדאיתא בנימוקי יוסף פ' הכותב ובדרכי משה ובסמ"ע:

(כ) רק בבעל הכותב כו' עיין באבן עזר סי' צ"ו סעיף י"ט וסי' צ"ח ומה שכתבתי שם:

באר היטב

עריכה

(טז) סתם: וכתב הטור דגם נאמנות מפורש אינו מועיל להדרת ראש וע' פי' בסמ"ע.

(יז) בכלל: וה"ה איפכא אם פטרו מהנדר השבוע' בכלל כ"כ הסמ"ע וע' באבן העזר סי' צ"ו סי"ט ובסי' צ"ח.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}