הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן עא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן עא[עריכה]

[סמ"ע אות ה] דהי' המגו בענין הנאמנות בעצמו. נ"ב ואם יש ע"א שהאמינו אם נאמן במגו דהי' אפשר למפטר נפשי' ע' ס' כתובה סי' צ"ח ס"א בהגה אות ה':

[סמ"ע בא"ד] לק"מ דמשמע מלשונו. נ"ב ולזה הסכים בשו"ת עה"ג סי' קי"ג:

[ש"ך אות ד בסופו] וע' בתשו' מהרי"ט שם סי' ס"א וס"ב. נ"ב ובסי' ס':

[ש"ך אות יא] אבל פרעתי נאמן. נ"ב דאלו האמינו גם על הפרעון היל"ל נאמנת סתם עכ"ל רשב"א ומזה למד בתשו' לחם רב סי' י"ד דנאמנת סתם הכל בכלל אמנה וריבית ופרעון ואם כ' נאמנות כ"ז שיהי' השטר קיים בדלא קרוע קרע ב"ד או דנכתב פרעון על גבי' בזה גלי' דעתי' דהנאמנות רק אל הפירעון לחוד ע"ש. וע' בבני יעקב על העיטר מאמר א' ד' כ"ו וע' בתשו' הר"ם אלשקר סי"ג:

[שו"ע] בטל הנאמנות. נ"ב עי' בתשו' עה"ג סי' י"ט דל"ד בעדים אלא ה"ה אם הוא בענין דלפי"מ דאנן מחזקי' הוא משקר אף דליכא עדים ממש הוחזק כפרן דבטל הנאמנות:

[שו"ע] אא"כ פירש. נ"ב בשו"ת מהרח"ש סי' ג' כ' בשם תשו' מהרשד"ם ומהרש"ך שאם כ' נאמנות וכו' גם עליו ועל יורשיו לו וליורשיו כמו שרגילין לפרש בשטר והסופר קיצר וכללו במלת וכו'. והוא ברשד"ם חאה"ע סי' קט"ז וקע"ד ורט"ז. ובמהרש"ך ח"ב סי' קל"ז וכ"כ במהר"א ששון סי' נ"ג וע' בתשו' לחם רב סי' נ':

[ש"ך אות לח] והרז"ה והרשב"א ובעה"ת. נ"ב בחי' הריטב"א פ' הכותב כ' על דברי הרז"ה אלו ואינו מחוור ובחי' הריטב"א פ' כל הנשבעים כ' על דברי הרז"ה אלו וטעם דמסתבר הוא. וע' בתשו' פרח מ"א ח"א סי' ל"ט וח"צ סי' ע"ג:

[ט"ז בד"ה משלם המקצת] אבל שיפטר מכח הודאתו. נ"ב איני יודע כונת הג' זצ"ל דהא הכא לא נפטר מחיוב היסת אלא מחיוב ש"ך שבא ע"י הודאתו בזה פטרינן אותו במגו דכופר הכל:

[שו"ע] (אפי') תוך הזמן. נ"ב מקורו בבעה"ת ולטעמי' אזיל דס"ל דטענינן ליתמי מלתא דל"ש אבל להפוסקים לקמן סי' ק"ח דלא טענינן להו נאנסו ה"נ אף דאבוהון הי' נאמן לטעון פרעתיך תוך זמנו מ"מ ל"ש הוא ולא טענינן ליתמי פרוע ת"ז גד"ת וכנה"ג וע' ש"ך סי' ס"ט ס"ק כ"ו ומ"ש בגליון לקמן סי' ע"ח: