שולחן ערוך חושן משפט נח ד
<< · שולחן ערוך חושן משפט · נח · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מי שנושה בחבירו שני חובות ופרע לו הלוה סתם הרשות ביד המלוה לומר מחוב פלוני לקחתי ולא עוד אלא אפי' אמר לו לוה בשעת פרעון הילך מעות אלו בשביל חוב פלו' ומלוה קיבל ושתק יכול לומר אח"כ המלוה שבשביל מלוה על פה או בשביל חוב אחר תפסם. (וע' לקמן סי' פ"ג סעיף ה'):
מפרשים
מי שנושה בחבירו שני חובות כו': ע"כ איירינן שהמלוה טוען קבלתי על חוב אחר ואין הלוה מודה לו שהי' חייב לו חוב אחר וכאן איירי כשמודה לו או שידוע שחייב לו ב' חובות וק"ל ומקור דין זה יתבאר לקמן בסי' פ"ג ע"ש:
(לג) מי שנושה כו'. בסעיף זה מיירי שהלוה מודה לו על שני רובות או שידוע שחייב לו ב' החובות ואפילו פרעו בעדים ונתבארו דינים אלו בסי' פ"ג עיין שם:
(לד) ולא עוד כו'. וכתב ב"י בשם תשיבת רשב"א ראובן שהיה חייב לשמעון שני חובות הא' בשבועה והא' שלא בשבועה ופרע לו סך מעות וטוען שמחמת אותו חוב שיש עליו שבועה פרעו והלה אומר לא כי אלא מחמת החוב האחר קבלתי' והחוב שיש עליו שבוע' נשאר עליך הדין עם שמעון ע"כ:
(לו) נתן כו' עיין מה שכתבתי בסי' פ"ג סעיף ב' בהג"ה בזה:
(יז) חובות: כת' ב"י בשם תשובת הרשב"א ראובן שהי' חייב לשמעון ב' חובות הא' בשבוע' ואחד שלא בשבוע' ופרע לו סך מעות וטוען שמחמת אותו חוב שבשבוע' פרעו והלה אומר לא כי אלא מחמת חוב האחר קבלתים והחוב שבשבוע' נשאר עליך הדין עם שמעון עכ"ל.