שולחן ערוך חושן משפט נד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · נד · ג · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אמר המלוה אין שטרי עתה בידי כי הוא בעיר אחרת ואכתוב לך שובר יש מי שאומר שאין שומעין לו כיון שהוא בעולם לא יפרע לו עד שיחזיר לו שטרו:

הגה: וכ"ש אם שטרו בידו ואינו רוצה להחזירו אינו חייב לשלם לו עד שיחזיר לו שטרו ואפי' נשבע לשלם לו פטור מן השבועה (תשו' רשב"א אלף ק"י) ואם המלוה אומר תפרעני תחלה ואח"כ אחזיר לך שטרך והלוה אמר תחזיר לי שטרי ואח"כ אפרע לך הדין עם הלוה (שם ובסימן קי"ג) ונ"ל דאם אינו מאמינו נותן השטר ביד שליש עד אחר הפרעון מי שחייב לחבירו מנה בשטר ומודה לו בנ' ובנ' האחרים יש לו טענה עליו ובעל השטר אומר תן לי הנ' שאתה מודה לי בהן ואכתוב לך שובר עליהם ועל נ' אחרים אביא ראיה ונתבע אומר לא אשלם לך כלום עד שתחזיר לי שטרי אם יוכל התובע להביא ראיותיו עכשיו ולדון עם הנתבע (עיין לעיל סי' כ"ד) הדין עם הנתבע אבל אם א"א לו להביא ראיותיו עכשיו או לדון עכשיו כפי הנראה לב"ד ואין ערמה בדבר או שהב"ד צריכין להיות מתונין בדין הדין עם התובע שצריך לשלם לו מיד מה שמודה לו ויתן לו שובר (שם סי' תתק"ל) שטר שכתוב בו שיהא בתקפו כל זמן שאינו קרוע קרע ב"ד או בדלא כתוב עליו תברא אפילו הכי מהני שובר (מהרי"ק שורש פ"ט):

כשכותבים שובר אם זוכרים זמן השטר יכתוב שובר על שטר שזמנו כך וכך ואם אין זוכרים אותו יכתבו סתם על שטר שסכומו כך וכך ולא יכתבו זמן בשובר שמא איחרו העדים זמן ההלואה בשטר ונמצא שלפעמים זמן השובר קודם לזמן השטר ויחזור ויוציא שטר חובו המאוחר ויטרוף בו לפיכך אין לעדים לכתוב זמן בשובר אלא א"כ זוכרים זמן ההלואה שובר שנכתב סתם פלוני פרע לפלוני מבטל כל שטר שיש לו עליו:

הגה: וכן אם יש לזה עדים שפלוני יש לו שטר פרוע עליו אינו יכול להוציא עליו שטר ולומר ששטר אחר פרוע היה לו עליו אלא כל שטרותיו בחזקת פרועים (הרא"ש בתשו' כלל י"ח סי' י"ט):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ואפי' נשבע לשלם כו':    דאנן סהדי דאדעתא דהכי לא נשבע:

הדין עם הנתבע:    בר"ס כ"ד כתב הטור ג"כ בשם הרא"ש דבכה"ג אין נזקקין לתובע תחלה:

אלא א"כ זוכרין זמן ההלואה:    פי' זמן הכתוב בשטר אימת נעשית ההלואה אבל לא שיכתבו היום שראו שהלוה לו דהא כבר כתב שיש לחשוש שמא אחרו זמן ההלואה בשטר וק"ל:

שפלוני יש לו שטר פרוע כו':    דומה לזה כתב הטור והמחבר בס"ס ס"ה באומר שטר בין שטרותי פרוע כו' ומשם נלמד דאם היה לו על אחד שתי שטרות הגדול בחזקת פרוע ולא הקטן ואע"ג דמסיק מור"ם וכתב כל שטרותיו פרועים כל ל"ד קאמר אלא ר"ל אף שאו' שטר אחר היה אנו אומרי' שזהו השטר שפרוע עד שיבורר וכן מוכח שם בתשוב' הרא"ש ע"ש ועיין מ"ש הטור והמחבר בסי' ס"ג בא' שמהדר אחר עדים לזייף שטר כו' ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

(ה) הדין עם הלו' וא"צ ליתן המעות אפי' ביד ב"ד תשובת רשב"א שם:

(ו) שצריך לשלם לו מיד מה שמוד' ויתן לו שובר. ובס' אגודת אזוב דף ע"ט ע"ד תמה בזה על הר"ב ונרא' לו דכיון שהשטר בעולם אין לכתוב שובר ושגם הרשב"א בתשוב' (סי' תתק"ל ע"ש בתשובות דפוס) לא אמרה על דרך הבירור ע"ש ואין דבריו מוכרחים גם בעיר שושן כתב על דברי הר"ב והכי מסתבר. ומ"מ נ"ל דאם אפשר לכתוב הפרעון ע"ג השטר או ביני שיטי יכתוב ואין המלוה יכול לעכב בזה הדין:

(ז) אפ"ה מהני שובר. דלאו עליו ממש קאמר וכדלקמן סי' ע"א ס"ה בהג"ה וכן הוא מבואר במהרי"ק עצמו ודלא כעיר שושן שכתב אפ"ה מהני שובר דכל זה יפוי שטרות הוא ולפ"ז אם כ' בהדיא כל זמן שלא נכתב שובר ע"ג השטר עצמו לא מהני שובר וכדלקמן סי' ע"א והע"ש גופיה כתב שם כמ"ש ע"ש:

(ח) כשכותבים שובר כו'. כתב בתשובת מהר"א ן' ששון סי' קמ"ה ששובר מוקדם כשר ואפי' שהקדימוהו לכתחיל' ואפילו שלא בעצת הנמחל ופשוט הוא ולחנם האריך שם בפלפולים וכתב ועדיין צ"ע שאין כאן צ"ע כלל שהיאך יעלה על הדעת לפסול השובר שהוא לתועלת הלו' בשביל שהקדימו וגרעו כחו וע"ל סי' ס"ה סעיף י"ח:

(ט) אם זוכרים זמן השטר כו'. משמע דלכתחל' יכתוב בשובר זמן השטר דהיינו שהוא על שטר שזמנו כ"ו כדאע"ג דבדיעבד אם לא נזכר בו זמן השטר השובר כשר וכדלעיל סי' מ"ג סכ"ד מ"מ כשזוכרים זמן השטר יש לכתוב לכתחל' בשובר זמנו וכן משמע בש"ס ופוסקים ול' בעה"ת שער ל"א סוף ח"א ושער נ"ו ח"א מגומגם בזה ונרא' עוד דאם ידוע עוד שידעו זמן השטר ואע"פ כן כתבו השובר סתם בלא זמן בלי ידיעת המלוה השובר פסול מפני שמגרעין כח המלוה שלא כדין וכמ"ש לקמן ס"ק י"א ודמי לשובר מאוחר שכתבתי לקמן ס"ק י"א דפסול:

(י) יכתבו סתם כו' ולא יכתבו זמן בשובר כו'. ומשמע שא"צ להודיע למלו' שכותבים את השובר סתם אע"פ שהוא מגרע כח המלו' מפני שהמלו' בעצמו יודע שיכתבו את השובר סתם כיון שאין יודע זמן השטר ולפ"ז אם הי' יודע זמן השטר בשעת הפרעון ואח"כ שכחו העדים אותו לא יכתבו השובר סתם בלי ידיעת המלו' שיש לחוש שיחזור וילו' ללוה כסכום הראשון שיחשוב שהשובר הוא על שטר שזמנו כ"וכ והלו' יוציא שובר שנכתב סתם ויפסיד המלו' שלא כדין וגם לא יכתבו בשובר הזמן ויכתבו בו שנתפרע קודם לזמן זה כגון שהפרעון הי' בר"ח אייר יכתבו בשובר זמן ר"ח אייר שנתפרע המלו' סכום כ"וכ על שטר שזמנו קודם אייר דמ"מ יש לחוש שמא יש למלו' עוד שטר שזמנו קודם אייר ומה שלא אמר כן לעידי השובר משום שחשב שיכתבו בשובר על שטר שזמנו בי"ד בניסן כיון שיודע זמן השטר בשעת הפרעון ושטר זה הוא על ט"ו בניסן וכה"ג אלא אין תקנה לזה עד שיודיעו את המלו' שכותבים את השובר בסתם בלא זמן:

(יא) ולא יכתבו זמן בשובר כו'. דאז השטר לעולם בטל בין הוא קודם לשובר או מאוחר הימנו דהא השובר נכתב סתם ומעת' צריך המלו' להזהר שלא ילוה עוד ללוה כסכום ממון הכתוב בשובר דהא תברא מרע ליה ואם הלוהו כסכום הממון ההוא הוא ניהו דאפסיד אנפשי' כ"כ רשב"ם (וכ"כ בעה"ת שער נ"ו ח"א) ונ"ל דמ"ש שלא ילוה עוד ללוה כסכום ממון הכתוב בשובר כו' כוונתו כסכום ממון הכתוב בשטר ומשום דמיירי התם דסכום השובר והשטר שוה. לכך לא דקדק בזה (ועוד נרא' דלכך כתב סכום ממון הכתוב בשובר משום דמשמע שם ברשב"ם שאין צריך לכתוב כלל בשובר שנכתב על שטר שסכומו כך וכך אלא כותב לו בסתם שנפרע סכום פלוני ממילא כשהוא שוה לסכום השטר כל השטר פרוע ונרא' דגם הטור מודה לזה דאם כותבים בסתם פלוני נתפרע מפלוני סך פלוני סגי וכן משמע לעיל סי' מ"ג סכ"ד וכן בסמוך סוף סעיף ה' ולא כתבו כאן שיכתבו על שטר שסכומו כך וכך אלא משום תקנת שיוכל המלו' לחזור וללות לו עוד ויזהר שלא ילוה לו כפעם הראשון או כשיש למלוה על לוה עוד שטרות אחרות מסך אחר) ואה"נ אם פרע לו סך חצי השטר כגון שהשטר ק' ופרע לו נ' וכתב לו שובר שפרע לו נ' על שטר שסכומו ק' אז צריך המלו' להזהר שלא ילוה לו עוד כסכום ממון הכתוב בשטר ואין צריך להזהר בסך הכתוב בשובר:

כתב בתו' מהר"א ן' ששון סימן קמ"ה דשובר מאוחר. פסול דדמי לשטר מוקדם דשמא חזר והלוהו אחר המחיל' הזאת ואע"פ שאין דמיונו עולה יפה דל"ד לשטר מוקדם דפסול אפילו נעשה ברצון הלוה משום דטורף לקוחות שלא כדין אבל הכא אם נעש' מרצון המלו' כשר דאל"כ יפסול שובר שאין בו זמן מכל מקום דינו אמת דשובר מאוחר פסול דדמי לשטרי מקח וממכר המאוחרים דלעיל סי' מ"ג סעיף י"ג ולקמן סוף סימן רל"ט דפסולים ועוד דהכא נמי איכא למיחש שמא יש למלו' עוד שטר כזה שזמנו מאוחר מזמן הראשון ומה שלא אמר כן לעדים משום שחשב שיכתבו השובר בזמנו על שטר שזמנו כך וכך. ולפי זה מיירי שידוע שהעדים ידעו זמן השטר ואחרו זמן השובר. בלא ידיעת המלו' דאל"כ אין לפסול השובר מספק אלא אמרינן מסתמא המלו' והעדים לא ידעי זמן השובר לכך אחרו השובר או שאחרוהו ברצון המלו':

(יב) אא"כ זוכרים זמן ההלוא' הכתוב בשטר:

(יג) שובר שנכתב סתם כו' ע"ל סי' נ"ח ס"ק ט' וסי' ע"א ס"ק כ"ג:

(יד) אלא כל שטרותיו כו'. כלו' הבריר' ביד הלו' לו' גדול פרוע וכדלקמן ס"ס ס"ה וע"ש:


ט"ז

באר היטב

(ה) נשבע:    דאנן סהדי דאדעתא דהכי לא נשבע. סמ"ע.

(ו) הלוה:    וא"צ ליתן המעות אפי' ביד ב"ד תשובת הרשב"א שם. ש"ך.

(ז) הנתבע:    בריש סימן כ"ד כתב הטור ג"כ בשם הרא"ש דבכה"ג אין נזקקין לתובע תחלה. סמ"ע.

(ח) שובר:    ונ"ל דאם אפשר לכתוב הפרעון ע"ג השטר או ביני שיטי יכתוב ואין המלו' יכול לעכב בזה. ש"ך.

(ט) מהני:    דלאו עליו ממש קאמר וכמ"ש סימן ע"א ס"ה בהג"ה וכן הוא מבואר במהרי"ק עצמו ולפ"ז אם כתוב בהדיא כל זמן שלא נכתב שובר ע"ג השטר עצמו לא מהני שובר ודלא כע"ש. שם.

(י) סתם:    כתב הש"ך משמע דלכתחל' יכתבו בשובר שהוא על שטר שזמנו כך וכך דאע"ג דבדיעבד אם לא נזכר בו זמן השטר כשר השובר כמ"ש בסימן מ"ג סכ"ד מ"מ כשזוכרין זמן יש לכתבו לכתחלה בשובר וכן משמע בש"ס ופוסקים ונרא' דאם ידוע שידעו זמן השטר ואפ"ה כתבו השובר סתם בלי ידיעת המלוה פסול השובר מפני שמגרעין כח המלו' שלא כדין ודמי לשובר מאוחר שכתבתי לקמן דפסול. עכ"ל.

(יא) ההלוא':    פירוש זמן הכתוב בשטר אימת נעשית ההלוא' אבל לא שיכתבו היום שראו שהלוה לו דהא כבר כתב שיש לחוש שמא איחרו זמן ההלוא' בשטר כ"כ הסמ"ע וכתב הש"ך ומשמע שא"צ להודיע למלוה שכותבים את השובר סתם אע"פ שמגרע כחו מפני שהמלו' בעצמו יודע שיכתבו סתם כיון שאין ידוע זמן השטר ולפ"ז אם היו יודעים זמן השטר בשעת הפרעון ואח"כ שכחו העדים לא יכתבו סתם בלי ידיעת המלו' שיש לחוש שיחזור וילוה ללוה זה כסכום הראשון שיחשוב שמבואר בהשובר זמן השטר והלו' יוציא שובר סתם ויפסיד המלו' שלא כדין גם לא יכתבו בשובר שנתפרע קודם לזמן זה כגון שהפרעון היה בר"ח אייר ויכתבו בשובר שנתפרע המלו' סכום כך וכך בר"ח אייר על שטר זמנו קודם אייר דמ"מ יש לחוש שמא יש למלוה עוד שטר שזמנו קודם אייר ומה שלא אמר כן לעידי השובר דחשב שיכתבו בשובר זמן השטר מפורש כיון שיודעים זמן השטר אלא אין תקנה לזה עד שיודיעו להמלו' שכותבים סתם בלא זמן. עכ"ל.

(יב) כל:    כלומר הבריר' ביד הלוה לומר הגדול פרוע כמ"ש סוף סימן ס"ה וע"ש. ש"ך.



קצות החושן

(ב) שצריך לשלם מה שמודה. כתב הש"ך ובס' אגודת אזוב תמה בזה על הרב ונראה לו כיון שהשטר. בעולם אין לכתוב שובר עיין שם ולענ"ד כיון דבהכחשת המלוה עם הלוה כגון שהלוה טוען ברי שהשטר ישנו בעולם והמלוה טוען שנאבד אין מעקלין הפרעון דהעיקול אינו אלא לבית דין וכשידוע לבית דין אבל הלוה אינו יכול לעקל והמלוה נשבע היסת אלמא דאין מעקלין אלא בבירור גמור לא מספיקא וה"נ כיון שהמלוה טוען שאין לו להחזיר שטרו והלוה טוען שיש לו להחזיר אין מעקלין הפרעון מספיקא והא דאין המלוה נשבע היסת כדבריו היינו משום דעומד להרברר ע"פ עדים ועיין ש"ך סימן כ"ד:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש