שולחן ערוך חושן משפט נד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · נד · ב · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

הבא לפרוע חובו ואמר המלוה אבד לי השטר אין הלוה יכול לומר לא אפרע לך עד שתחזיר לי שטרי אלא ה"ז יכתוב לו שובר ויפרע לו כל חובו ויש ללוה להחרים סתם על מי שכובש שטרו וטוען שאבד ואם טען הלוה טענת ודאי ואמר השטר אצלו ועתה הניחו בכיסו ישבע המלוה היסת שאבד השטר ואח"כ יפרע חובו ויכתוב שובר:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ויש ללוה להחרים כו':    אבל לא להשביעו היסת כי אין משביעים בטענת ספק וכמ"ש בסי' ע"ה:

ש"ך - שפתי כהן

(ד) ישבע המלו' היסת ואף על פי שאין ניירו של שטר שוה פרוט' מ"מ מחמת ראיה שבו אפי' אחר שכתוב שובר יתן לו הלוה יותר מפרוט' ולפיכך כשטען טענת ברי יש לו למלו' לישבע היסת עכ"ל ה' המגיד וכתב בספ' גדולי תרומ' שער ל"א וז"ל ולא ידעתי למה הוזקק לזה שהרי אם לא ישבע שאבד השטר לא הי' פורע כלום כיון שהוא ביד המלו' עד שיתן לו שטרו כדלקמן סעיף ג' ואין לך ממין גדול מזה עכ"ל ולפע"ד הוזקק ה"ה לזה דע"כ לא קאמרי' לקמן סעיף ג' דא"צ לפרוע לו עד שיתן לו שטרו אלא משום דסוף סוף יהי' המלו' פרוע שהרי לאחר זמן יחזיר לו שטרו והלו' רוצה לפרוע לו אחר שיחזיר לו השטר אם כן אמרי' למלו' הרי אין לך היזק בזה רק המתן המעות עד אחר שתחזיר לו שטרו ואז יפרע לך אבל שיעכב הלו' המעות בידו ולא יפרע לו כלל עד שיחזיר לו שטרו זה לא מסתבר כלל כיון שכותב לו שובר ולכך דקדק ה"ה וכתב מ"מ מחמת ראיה שבו אפילו אחר שכתב שובר יתן לו הלוה יותר מפרוט' (מיהו נרא' דחז"ל הוא דאמרו כן לענין שבועת היסת דמחמת ראיה שבו הוא שוה פרוט' והיינו שראוי להשביעו היסת ע"ז דהוי כמו שוה פרוט' אבל מ"מ לא הוי ש"פ ממש דאל"כ הא דאמרי' סתמא בש"ס ופוסקים לקמן ס"ס ס"ו שטרות אין נשבעין עליהן משום דאין גופן ממון הא ה"ל לישבע עליהן דהא כי היכא דשוה ללוה פרוט' מחמת ראי' שבו שוה נמי למלו' המפקיד וכהאי גוונא וגם ה"ל לישבע על השאר משום גלגול אלא ודאי כמ"ש) ותדע שאלו הי' יכול הלו' לעכב הפרעון לגמרי מחמת זה אמאי סגי כשישבע המלו' היסת שאבד השטר ישבע הלו' שהוא מוחזק במעות שהשטר בידו ויפטר לשלם עד שיתן לו שטרו אלא ודאי כמ"ש ונפקא מיני' מזה דאין הלו' יוכל לעכב המעות עד שישבע לו דשבוע' זו לא תנוי בפרעון אלא תביע' אחרת היא על שווי השטר ובנאו הכי מוכרח לומר כן דלא מצינו בשום מקום שבוע' היסת קודם פרעון כדי ליטול וזהו ג"כ סתיר' לדברי הגדולי תרומ' ולפ"ז מ"ש הרמב"ם והמחבר ישבע המלו' היסת בכך כו' ואח"כ יפרע חובו כו' הוא לאו דוקא אלא הלשון הוא מהופך יפרע חובו כו' וישבע המלו' היסת כו' וכה"ג אשכחן בכמ' דוכתי שהלשון מהופך בענין זה. לקמן סי' ע"ב ריש סעיף י"ח נשבע הלוה כו' ופירושו ונוטל משכונו ואח"כ נשבע וכו'. לקמן סי' קל"ג בטור ובסמ"ע ס"ק י"ב וצריך להחזירו אחר שישבע המערער היסת כו' ופירושו שמחזירו ואחר כך נשבע היסת וכן לקמן ריש סי' קל"ה נשבע היסת ונוטל ופירושו נוטל ואחר כך נשבע היסת וכמ"ש בכל המקומות הנ"ל והוא הדין הכא כן נ"ל:


ט"ז

באר היטב

(ד) ואח"כ:    הלשון הוא מהופך ופירושו דיפרע חובו ואח"כ ישבע המלו' כו'. וכה"ג אשכחן בסי' ע"ב ריש סי"ח נשבע הלוה כו' ונוטל משכונו ובסימן קל"ג בטור ובסמ"ע ס"ק י"ב וצריך להחזירו אחר שישבע כו' ופירושו שמחזירו ואח"כ נשבע היסת ובריש סימן קל"ה נשבע היסת ונוטל ופירוש נוטל ואח"כ נשבע והוא הדין הכא כן נ"ל. עכ"ל הש"ך.



קצות החושן

(א) היסת. ואף עפ"י שאין נייר של שטר שוה פרוטה מכל מקום מחמת ראי' שבו אפילו אחר שכתוב שובר יתן לו הלוה יותר מפרוט' לפיכך כשטוען טענת ברי יש לו למלוה לשבע היסת כ"כ הרב המגיד ובג"ת הקשה למה הוזקק לזה שהרי אם לא ישבע שאבד השטר לא הי' פורע כלום כיון שהוא ביד המלוה עד שיתן לו שטרו כדלקמן סעי' ג' ואין לך ממון גדול מזה ע"כ ובש"ך כתב דהוזקק הרב המגיד לזה דע"כ לא קאמרינן לקמן סעיף ג' דא"צ לפרוע עד שיתן לו שטרו אלא משום דסוף סוף יהי' המלוה פרוע שהרי לאחר זמן יחזיר לו שטרו והלוה רוצה לפורעו אחר שימזיר לו שטרו ואמרינן למלוה הרי אין לך היזיק בזה אבל שיעכב הלוה המעות בידו ולא יפרע כלל עד שיחזיר לו שטרו זה לא מסתבר כלל וע"ש. אבל המעיין בבעל התרומות מבואר להדיא דהיכא דאיתי' לשטרא בעולם אף על גב דליתי'. בידי' למלוה לאהדורי מפסיד הפרעון לגמרי עד שיחזיר לו שטרו עיין שם בשער נ"א ח"ד גבי מסר ולא כתב לו קני לך איהו וכל שעבודא דאית ביה דלא קנה השעבד אלא הנייר לצור וכו' ואם יאמר הלוה לא אפריעך עד שתחזיר לי שטרי מאתר שידוע שהשטר הוא ביד הלוקח וישנו בעולם אין כופין אותו לפרוע בשובר וכ"כ בשער ל"א ז"ל אבל אי ידיעה מלתא דשטרא איתי' בעולם אף על פי דליתי' בידי' דמלו' כיון דמגליא לן בידי' דמאן איתי' אמרינן לי' למלו' זיל טרח אבתרי' ואהדרי' ניהלי' ואי לא לא פרע לך מאחר שידענו השטר היכן הוא שלא אמרנו לכתוב שובר אלא היכא שאין השטר בעין כדאי' בפ' האש' שנתארמל' אבדה כתובת' הרי הוא כהטמינ' בפנינו ואין כותבין שובר ולא גבי' ואף על גב דלא קיימא לן כוותי' באבדה מכל מקום שמעינין מיני' דמפשט פשיטא לי' דהיכא שהטמינ' בפנינו אין כותבין שובר וודאי כ"ז דידיע' לן שטרא היכא הוי כהטמינה בפנינו דמי עד כאן לשונו ומבואר להדיא דאף על גב דליתי' בידי' למלוה לאהדורי וכהאי דמכרו לאחר בלא כתיבה דקנה הלוקח הנייר לצור הפסיד הפרעון דהא באביד' נמי ליתי' לאהדורי ואפילו הכי ס"ד למימר דכהטמינ' דמי אלא דאנן קיימא לן בנאבד כותבין שובר אבל הטמינ' אפילו ליתי' בידי' דמלו' לאהדורי כיון דאיתי' בעין אין הלוה צריך לפרוע. אמנם מפירש"י יראה שמיישב הא דאמרינן איבדה כהטמינה בפנינו דמשמע דהטמינה בפנינו פשיט' דאין כותבין שובר אבל רש"י פי' כהטמינ' בפנינו כדי להוציא ולגבות פעם שנית עיין שם ואם כן ראיית בעל התרומות לאו ראי' דודאי אם הטמינה כדי להוציא ולגבות פעם שנית אינו גובה עד שיחזיר שטרו אבל הטמינה סתם כותבין שובר וכדמוקי לה בש"ס שם למאן דאמר כותבין שובר אבדה הטמינה גובה עיין שם ואדרבא משמע מלשון דוקא הטמינה כדי לחזור ולגבות הא הטמינה סתם כותבין שובר אפילו איתי' בעינא וכן משמע בתוספות פרק קמא דמציעא דף י"ז ד"ה לא אמר כלום דאפילו אם הוא מודה שהכתובה בידה כותבין שובר גם מתשובת הרשב"א סימן תתק"ל הובא בבית יוסף מבואר דהא דא"צ לפרוע כשהשטר בידו הוא להלכ' לא למעשה ובשיטת הרמב"ם נראה דסובר דהיכאדאי'לשטרא בעינא ויכול להחזיר מעכבין הפרעון עד שיחזיר לו שטרו כיון דהלוה נותן שכר הסופר ואף על גב דאינו ש"פ לצור מכל מקום אם הגדול' בעין ת"י צריך הוא להחזיר כיון דשוה הוא ללוה שלא יצטרך לשמור השובר ומיהו אם המלוה כופר אין הלוה יכול לעכב הפרעון וכיוצא בזה כתב הר"ן פ' שבוע' הדיינק גבי מלוה על המשכון דנשבע המלו' שאינו ברשותו וגובה חובו ועיין שם שהקשה וניחוש שמא המשכון ת"י ואין הלוה צריך לשלם וכתב דלא מצי למעבד דינא לנפשי' דכל שידוע שהמשכון תחות ידי' מעקלין הפרעון אפילו אין המשכון שוה כדי חובו אבל אם אינו ידוע אין מעקלין ביותר מכדי שווי המשכון עיין שם וה"נ אם ידוע מעקלין ואם אינו ידוע אין מעקלין ואף על גב דאית לי' ללוה מגו דפרעתיך וטוען ברי שישנו לשטרא תחות ידו דאין השטר נכנס בגדר פרעון אלא כפי' הוא מן הבית דין שיחזיר לו שטרו ומעקלין הפרעון אבל כל שאינו ידוע ל"מ לי' המגו:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש