שולחן ערוך חושן משפט מה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

עדים שאין יודעים לחתום וקרעו להם נייר חלק וחתמו על הרשום מכין אותם מכת מרדות והשטר פסול.

(ויש מכשירין השטר) (טור והמגיד פכ"ד מה' מלוה בשם רשב"א ועי' בר"ן פ"ב דגיטין):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

וקרעו להם נייר חלק:    כן הוא לשון הגמרא בגיטין ופי' ר"ח שר"ל דלוקחין נייר ומקרעין בו שמות העדי' מעבר אל עבר ומשימין אותו על הקלף שהגט כתוב בו ובאין עדים וממלאין את הקרעין דיו והוא עובר דרך הקרעין ונרשם בגט עכ"ל ובגט התירו לעשות כן מפני עיגון ובשאר שטרות אסור אבל לצייר בשרטוט צורת חתימת העדי' ושהעדי' ימלאו השרטוטי' דיו אף בגט אסור דה"ל כתב ע"ג כתב וכמ"ש הטור בא"ע סי' ק"ל ועמ"ש בדרישה עוד מזה:

מכין אותו מכות מרדות:    ובא"ע סי' ק"ל כ' הטור ז"ל והדיין המחתים כן בשאר שטרות מנגדינן ליה וכן משמע בגמ' דאדיין קאי כמ"ש בפרישה וכן משמע קצת ל' המחבר שהתחיל בל' רבים וחתמו וסיים בל' יחיד מכין אותו וכן מסתבר דאלו העדי' קטלי קני ננהו ולא ידעי דאסור ולמה ינגדהו אבל במיימוני נדפס אותם וכן בש"ע דפוס גדול נדפס שם אותם ל' רבים וכן מסתימת ל' הטור והש"ע משמע דאעדי' קאי:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ו) וקרעו להם נייר כו' בסמ"ע פי' כפי' ר"ח דלוקחין נייר ומקרעי' בו שמות העדים מעבר אל עבר ומשימי' אותו על הקלף וממלאין את הקרעים דיו והוא עובר דרך הקרעים ונרשם בגט ובגט התירו לעשות כן מפני עיגון ובשאר שטרות אסור אבל לצייר בשרטוט צורת חתימת העדים על הנייר ושהעדים ימלאו השרטוטים דיו אף בגט אסור דה"ל כתב ע"ג כתב עכ"ל והיינו כמ"ש הר"ן דקשה על פירש"י דה"ל כתב ע"ג כתב ומביאו ב"י וכ"כ הטור א"ע סי' ק"ל בשם הרמ"ה. ומ"מ לא ה"ל לפרש כן דברי הרמב"ם והמחבר שכתבו קרעו להם נייר חלק וחתמו על הרושם כו' משמע דמפרשי' כפירש"י והעיטור שרושמים הנייר בשרטוט וחותמים על הרושם ובגט כה"ג כשר גם התוספת פ"ק דגיטין דף ט' ע"ב ואע"פ שהביאו פי' ר"ח מ"מ ישבו פירש"י דהכא לא חשיב כתב ע"ג כתב דפסלינ' בפ"ב דאין כאן כתיבה גמורה אלא שרושמים קצת כדי לחתום עליו ועוד דאפילו דיו על גבי סיקרא חשיב לקמן בפ' שני כתב לענין שבת אע"פ שהסיקרא לבדה היא כתב עכ"ל וגם הרשב"א כתב בחדושיו בפ"ק דגיטין וז"ל ומיהו מה שהקשו על פירושו של רש"י ז"ל אינו ק' דרושם אינו כתב ואינו כחקיקה וכן מצאתי בירושלמי דגרסי' התם המקרע על העור כעין כתב כשר הרושם על העור כעין כתב פסול אלמא רשימה אינה כתיבה וכן פי' הר"ב בעל העיטור רושמים להם נייר חלק עכ"ל וכן הסכים ראבי"ה במרדכי פ"ב דגטין ע"ש:

(ז) מכין אותם. כלומר העדים ובקצת ספרים איתא אותו ולכך רצה לפרש בסמ"ע דאדיין המחתי' קאי ולא נהירא כלל שהרי הט"ו לא הזכירו בדבריהם דיין כלל אלא פשיטא דצ"ל אותם וק"ל:
 

באר היטב

(ו) הרשום:    בסמ"ע פי' דלוקחין נייר ומקרעין בו שמות העדים מעבר לעבר ומשימין אותו על הקלף וממלאין את הקרעים דיו והוא עובר דרך הקרעים ונרשם בגט והתירו לעשות כן בגט מפני עיגון ובשאר שטרות אסור אבל לצייר בשרטוט צורת חתימת העדים על הנייר ושהעדים ימלאו השרטוטים דיו אף בגט אסור דה"ל כתב ע"ג כתב עכ"ל וכתב הש"ך דלא ה"ל לפרש כן דברי המחבר שכתב וחתמו על הרושם משמע דמפרש כפרש"י שרושמין הנייר בשרטוט והם חותמים על הרושם ובגט כה"ג כשר כו' גם הרשב"א כתב בחדושיו פ"ק דגיטין דרושם אינו כתב ואינו כחקיקה וכן מצאתי בירושלמי דגרסינן התם המקרע על העור כו' אלמא רשימה אינה כתיב' וכן פירש הרב בעל העיטור עכ"ל וכן הסכים ראבי"ה במרדכי פ"ב דגיטין ע"ש ע"כ דברי הש"ך (* ובספרי מנורת זכרי' ס"ק נ"ה שם כתבתי שבעל הש"ך טעה כי הרמב"ם חולק בפי' על הירושלמי ופוסק בפ"ד מהלכות גירושין דרשימ' מיקרי כתב ובסי' קכ"ה באבן העזר הביא הב"י אלו ב' הדיעו' דעת הרמב"ם והירושלמי ע"ש). (א"ה עם היות שלא זכינו לראות פני המנור' ולא ידענו מה המה אלה טעמי ראיותיו של הגאון המחבר עכ"ז במחילת כבוד הרב במקומו מונח אומר אני הפעוט כי בשגגה קרא טועה להש"ך דמ"ש וכן מצאתי בירושלמי כו' הם דברי הרשב"א שהעתיק אותן ושם תמה הרשב"א עצמו על הרמב"ם וז"ל ומן התימא שהרמב"ם ז"ל כתב וערבן שניהם הקורע על העור וכן הרושם על העור כגון כתב כשר עכ"ל גם הר"ן וכן הרב המגיד בפ"ד מה"ג תמהו עליו בזה ע"ש ועיין בס' גט פשוט להר"נ ן' חביב על הל' גיטין בסי' קכ"ה ס"ה שמאריך בדין זה ע"ש).

(ז) אותם:    ר"ל העדים ובקצת ספרי' איתא אותו ולכך רצה לפרש בסמ"ע דאדיין המחתים קאי ולא נהירא כלל שהרי הט"ו לא הזכירו בדבריהם דיין כלל אלא פשיטא דצ"ל אותם עכ"ל הש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש