שולחן ערוך חושן משפט מג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · מג · ב · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם השמיט הסופר ולא כתב לבריאת עולם (ב"י משמעות הפוסקים) וגם לא כתב חמשת אלפים כשר ואפילו השמיט גם המאות ולא כתב אלא הפרט הקטן כשר:

הגה: אבל אם כתב האלפים וגם הפרט הקטן ודילג המאות או העשרות פסול (ריב"ש סי' שכ"ב):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ולא כתב לבריאות עולם:    קמ"ל דלא מצו הלקוחות למימר אין המנין דזמן השטר מתחיל לבריאות עולם אלא איזה שנים אחר בריאות עולם ונמצא קנינינו קודם להלואתו:

וגם לא כתב כו':    פי' אפי' השמיט שניהן כשר:

ש"ך - שפתי כהן

(ד) ולא כתב אלא הפרט קטן. כגון שלא כתב רק שלא פ' וכה"ג והוא עומד בשנת פ' וכתב ב"י ומספקא ליה היכא שלא כ' שנת פ"ד אלא שנת ד' נפרט אי כשר או לא ודעתי נוטה להכשיר עד כאן:

(ה) ודילג המאות כו'. לא ידעתי למה פסק כן בפשיטות שהרי בב"י הניחו בצ"ע וכתב דאפשר דמהרא"י דוקא בגיטין פסק כן (עיין בא"ע ס"ס קכ"ז) משום אומרא דעריות ולא בשטרות ומביאו ד"מ וגם נלפע"ד דראי' מהרא"י יש לדחות. הראי' הא' דמייתי וז"ל מדכתב אשר"י בשם ר"י שאם דילג לבריאת עולם כשר משום דתלינן בדילוג הסופרים ואי לא כתב כלל רק הפרט נמי כשר ומייתי ראיה אחריתי ע"ז מש"ס ולמאי אצטריך הראיה אמאי לא אמרינן בפשיטות דתלינן בטעות סופר דמסתמא לא נכתב שטר זה לפני כמה אנפי' עכ"ל. נלפע"ד דלאו ראייה היא דכוונות הרא"ש דלא נימא דלמא הסופר לא מנה לבריאת עולם אלא לאיזה ענין אחר מאוחר וא"כ יאמרו הלקוחות קנינינו קדמה לשטרך וכדאמרי' בש"ס פ"ק דע"ז דף ט' סבור רבנן למימר האי שטר מאוחר הוא כו' ועלה קאי הרא"ש התם להדיא וכן הוא בס' התרומ' שחבר רבינו ברוך להדיא בסי' קל"ו ע"ש והוא מדברי התוס' שם. הראיה הב' דמייתי מהרא"י שם וז"ל ותו דבמרדכי כ' על שדילג ארבע ולא כתב אלא אלפים ומסתמא גם כן פרט המאות והשנים והכשירו א"ז בדיעבד דאף על גב דהיה לומר מיעוט אלפים שנים ואם כן היה מוקדם מדלא כתב אלפים בשני יודין אין לפרשו אלפיים הא קמן דאי היינו יכולין לפרש אלפיים לא הוה מכשיר אע"ג דע"כ ידעינן מבחוץ דלא לפני אלפים נכתב וע"כ ה"ט דכל היכא דהזמן כתוב לפנינו כהלכתו לא תלינן בטעות עכ"ל נראה ג"כ דלאו ראיההיא דהא ודאי אלפים משמע נמי שנים כדאמרי' בכל דוכתי מיעוט רוב שנים אלא דמשמע נמי יותר משנים והלכך כל היכא שאין כ' בשני יודין יש לפרשו כראוי אבל אם היה כתוב בשני יודי"ן לא הי' אפשר לפרשו כלל בענין אחר כי אין לתלות בשום דילוג או טעות שהרי כתוב להדיא אלפיים בשני יודי"ן ובעל כרחו היה מוקדם אבל הכא הא י"ל שדילג המאות וי"ל שהוא מוקדם וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי טפי מסתבר לתלות בדילוג משנאמר שהוא מוקדם ודמי לכתב אלפים בלא ב' יודי"ן דתלינן דדילג ארבע וה"ה הכא ונרא' דגם הריב"ש סי' שפ"ב לא פסל רק בדילג העשרות אבל לא במאות ומ"ש שם בתשו' וכבר הוכיח ר"י ז"ל מההיא דפ"ק דע"ז כו' דילמא שבק לאלפא קמא ונקטיה לאלפא בתרא אבל בנדון זה דכ' כלל קמא ושבק לפרטא מציעאה והדר כתב לפרטא בתרא ודאי מוקדם הוא עכ"ל קאי דוקא אמ"ש שם בתשו' בדילוג העשרות והחילוק בין דילג המאות לעשרות קל להבין וכ"כ בתשובת מהר"ר משה מינץ סי' ט' בהך דתשובת מהרא"י הנ"ל דדילג המאתים להכשיר בדיעבד וז"ל כיון דדילג הרבה שנים יותר מדאי מה שהוא ע"כ צריכנא למימר וליישב דהאי שבק ודילג מאתים בשלמא אי הוה הדילוג שנים מועטים אז הוה חששא דמוקדם כו' אבל עתה דדילג מאתים א"כ ליכא חששא כו' דהאי גברא לא היה קודם מאתים מה לו להקדים כ"כ יש לדונו דשוכח כו' ועוד האריך ע"ש (ועיין בתשובת מהרא"ן חיים סי' ק"י) וכן נלע"ד עיקר (ונראה דגם מהרא"י לא מחמיר אלא בגיטין ולא בשטרות וכן נראה מדבריו למעיין שם ואף בגיטין יש צדדין להקל ודו"ק):


ט"ז

באר היטב

(ד) הקטן:    ובב"י מסתפק אם השמיט גם העשיריות ולא כתב רק האחדים אי כשר או לא וכתב שדעתו נוטה להכשיר. ש"ך.

(ה) פסול:    והש"ך השיג על דין זה ע"ש באורך.



קצות החושן

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על חושן משפט לחץ כאן



▲ חזור לראש