הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן מג

סימן מג

[ש"ך אות ח] אלא ודאי חיישי' לקנוני'. נ"ב ע' בתולדות אדם להרמב"ן סי' כ"ח דמ"מ אם כבר הגב' לזה ע' הכ"י שיש בידו א"י בעה"ש המאוחר להוציא מידו בטענת קנוניא:

[שו"ע] אלא מבני חורין. נ"ב בדרישה דהו"ה אם לוה עוד מאחת אפי' הב"ח מיקרי משועבדים דשייך ג"כ הגזירה שיטרוף אף מאשר שנשתעבדו למלוה שהלוה לפניו ואח"כ דחה אותו דאפשר דל"ש כ"כ הגזירה ע"ש:

[ש"ך אות יט] דהא היש חולקים הם. נ"ב וע' מ"ש הש"ך לקמן סי' ע"א ס"ק ל"א ודוק היטב:

[שו"ע] אלא אם כן האיחור בפירוש. נ"ב ובשטר קנין כה"ג לדעת תוס' גיטין ד' י"ח וזהו הדיעה אחד בש"ע אה"ע סי' קכ"ז ס"ק ט' אינו קונה הקרקע עד זמן ההוא ואף אם רוצה להקנות מיד בשטר הזה אינו קונה מיד אבל לדעת הראב"ד וסייעתו שם קונה מיד:

[שו"ע] נותנים אותה לראובן. נ"ב שזמנו מבורר ושמעון אין זמנו מבורר וכ' הרא"ה שכן הדין בלוה שזמנו ה' בניסן טורף מלוקח שזמן שטר מכירתו ניסן סתמא. ולענ"ד דין זה צ"ע מאוד די"ל דדוקא בב' שט"ח דעכ"פ השדה משועבד לשני ויש לראובן ודאי שיעבוד מש"ה יהבינן לי' כיון דזמנו מבורר וגם שניהם אינם מוחזקים אבל להוציא מלוקח מספק שיעבוד מנין לנו וע' בר"ן והה"מ שהביאו בשם הרשב"א בב' לקוחות אחד ה' בניסן וא' ניסן סתמא הבע"ח טורף מזה שזמנו ניסן סתמא ואינו יכול לומר שמא אני בא' בניסן והנחתי' כיון דאין נפרעין הוא מטעם תקנה על הלוקח לברר שהוא מוקדם משמע ג"כ דרק בכה"ג דשיעבודא ודאי עליו אלא דאין נפרעין אבל בדינא דהרא"ה דאנו דנין על עיקר שיעבודא א"י להוציא מספק וצ"ע:

[שו"ע] והנחנו לך מקום לגבות. נ"ב ואף דלא מצי לגבות משמעון לא כאשתדף נכסי כיון דבגרמתו לא יכול לגבות דלא פירש בשטרו זמן הלואתו. כ"כ בת"ש:

[שו"ע] יד בעה"ש על התחתונה. נ"ב מקור דין זה בתשו' הרא"ש ושם כתב אע"ג דסתם הלואה ל' יום ל"א דלא עביד אינש דפרע אלא בקובע זמן. לפי"ז משמע דאיירו הכא דוקא בלא נזכר קביעות זמן בשטר. אבל תמוה לי כיון דכ' מקודם דשובר גרע מריעות דנפילה לענין לא עביד אינש דפרע ביומיה וכיון דבנפילה אתרע אפי' בת"ז מכ"ש בשובר וצלע"ג:

[שו"ע] ומספיקא לא מפקינן ממונא. נ"ב ראובן שמחל לשמעון מחילה גמורה מכל דבר וכל שעבוד ואח"כ הוציא ראובן על שמעון שטר מכר באחריותיו אין האחריות בכלל המחילה ואין בכלל אלא מה שהי' מדברים או בעסקי ממון מלוה ופקדון ועסק שתוף תשו' הרשב"א בתולדות אדם סי' רי"ז בל' מחילת כל תביעה אינו נכלל מה שבבירור מגיע לו במלוה בעדים או בשטר ת' מבי"ט ח"א סי' שי"ד:

[ש"ך אות מו] והעליתי דאין נותנים אותו. נ"ב ע' בס' גט פשוט לה' גיטין סי' קכ"ו ס"ק ל"ב שהסכים בדין המחבר ע"ש: