מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| סימן שז - דיני השוכר וחיובו ופטורו ואם השאיל או השכיר |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שח - השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שט - השוכר את הבהמה לילך למקום ידוע והוליכה למקום אחר |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שי - השוכר את החמור ונסתמא או מת או נשבר |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיא - השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיב - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב או סתם |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיג - המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה באיזה מקום רשאי להשתמש |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיד - מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שטו - דין המשכיר בית על תנאי |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שטז - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה השוכר להשכירו לאחרים |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיז - אמר השוכר פרעתי שכר הבית והמשכיר אומר לא פרעת |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיח - השוכר רחים מחבירו ושוב לא נצטרך |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שיט - מי שהטעה חבירו עד שהכניס פירותיו לביתו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
