שולחן ערוך אורח חיים תרכב ב

ומוציאין ספר תורה ^ווקורים שלשה ^זבפרשת עריות עד סוף הפרשה ^חוהשלישי מפטיר ביונה ומסיים מי אל כמוך ^טומברך לפניה ולאחריה ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וחותם בשל שבת:

הגה: ^יואין אומרים על התורה ועל העבודה במנחה (הגהות מיימוני סוף הלכות יום כיפור ומהרי"ל ומנהגים והגהות מרדכי):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

בפר' עריות. התו' כתבו הטעם לסי' כי הש"י לא יגלה עריות עונותינו ול"נ דכיון דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזהירין ע"ז בי"כ שהוא יום נורא וחקוק בלב האדם טפי משאר ימות השנה:

וחותם בשל שבת. ול"ד לסי' רפ"ד בר"ח בשבת דאין מזכירין בהפטרה של ר"ח לפי שאין נביא בר"ח וה"נ אין הפטורה במנחה בשבת דכאן עכ"פ יש הפטורה עכשיו בשבת זה דכן תקנו חז"ל להפטיר במנחה די"כ בחול ע"כ יזכיר גם של שבת כשחל בשבת:

וא"א על התורה. פי' אנו אין מנהגנו כמ"ש הש"ע אלא א"א כלל על התור' ועל העבודה לפי שכבר עבר עבודת היום:

בנוסח א"מ קרע רוע גזר דיננו נ"ל שי"ל רוע גזר בנשימה א' כי שייכים להדדי דהיינו שיקרע הוא ית' רוע שיש בגזירה ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים כי ציווי הש"י יכולים המקבלים להפכה לרחמים כמ"ש בפ' הנחנקין בפ' ננוה נהפכת שיש לפרשה לטובה וכן ותשובה כו' מעבירין רוע הגזירה הוא ג"כ בדרך זה ולא כמו שרבים מפסיקים בניגון בין רוע לגזירה דזה אינו נכון דאז הוה תיבת גזר מל' ציווי או בקשה כמו זבח שפי' תזבח או בחר לנו אנשים שהוא מל' תבחר גם כאן תפרש תגזר כי אנו רוצים שתגזור דיננו וחו"ל כן ע"כ צריך למחות בפרט החזנים שלא יעשו כן:

מגן אברהם

עריכה

(ב) וא"א על התורה: רק חותמין מגן דוד שאין עבודה במנחה (מנהגים) ובהג"מ כ' שכבר פסק' העבודה ובירך עליה שחרית ובהגמ"ר כ' דלא ליחלוף בשאר תענית שא"א על התורה וכ"כ מרדכי פ"ב דשבת אם אין שהות ידלג א"מ להתחיל נעילה בזמנה (ד"מ מהר"מ) וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה:

באר היטב

עריכה

(ב) עריות: התוס' במגילה דף ל"א כתבו הטעם בשביל שהנשים מקושטות לכבוד היום. ובמדרש אית' כשם שהקב"ה הזהיר שלא לגלות ערוה כך לא יגלה ערות עונותיו. ובט"ז כתב הטעם דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזהירין ע"ז ביוה"כ שהוא יום קדוש ונורא ע"ש. וכן במיתת בני אהרן להורות שלא להקל במצות שלא נמצאו בהם אזהרות כמו בנדב ואביהו. כל בו.

(ג) ביונה: לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מהש"י. לבוש.

(ד) על התורה: פי' אנו אין מנהגינו כמ"ש הש"ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה רק חותמין מגן דוד: אם אין שהות ידלג א"מ להתחיל נעילה בזמנה ועיין סי' תר"כ וטוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה. אחרונים.

משנה ברורה

עריכה

(ו) וקורין שלשה: ומתחילין מן כמעשה ארץ מצרים פ' ראשונה עד וחי בהם. שניה אלהיך אני ד'. שלישי הוא המפטיר [לבוש]:

(ז) בפרשת עריות: משום שנפשו של אדם מחמדתן ואם יש אחד שנטמא יחזור בתשובה ומפטיר ביונה שמדבר מן התשובה ועוד שאין יכולין לברוח מן הש"י. אחרונים:

(ח) והשלישי מפטיר ביונה: ואין אומרים קדיש על הספר רק ח"ק לפני העמוד קודם תפלה [ד"מ]:

(ט) ומברך לפניה ולאחריה: ר"ל כדרך שבירך בשחרית שאומר גם על התורה ועל העבודה:

(י) ואין אומרים על התורה וכו': פי' אנו אין מנהגינו כמ"ש השו"ע אלא אין אומרים כלל על התורה ועל העבודה בין כשחל בשבת בין כשחל בחול רק חותמין מגן דוד והטעם שהרי כבר פסק העבודה מהשחר ובירך עליה שחרית. כשמוציאין הס"ת במנחה אין אומרים על הכל ולא שמע ישראל רק גדלו. בנוסח אבינו מלכנו י"ל רוע גזר בנשימה אחת (כי שייכים להדדי דהיינו שיקרע הוא ית' רוע שיש בגזירה ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים) והמפסיקים בניגון בין רוע לגזר צריך למחות ובפרט החזנים שלא יעשו כן [ט"ז ע"ש]:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}