שולחן ערוך אורח חיים תרכב א

למנחה אומר ^אאשרי ובא לציון ואין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל ^בלהיות בשבת:

הגה: ואין אנו נוהגין לומר אשרי ובא לציון קודם מנחה ^דרק קודם נעילה וכן כתבו קצת רבוותא (מרדכי והגהות מיימוני סוף ספר אהבה וסוף הלכות יום כיפור וכל בו ומנהגים). ^הואין אומרים אין כאלהינו ביום כיפור (מנהגים):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואני תפלתי. הטעם לפי שבשבת אומרים לשבח ישראל אף שאכלו ושתו מתפללים לא כא"ה ובי"כ ל"צ לזה:

וא"א נוהגים לומר אשרי כו'. הטעם כדי למהר שלא יעבור זמן המנחה:

וא"א אין כאלהינו. לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום ובי"כ איכא הרבה וא"צ למלאות. גם פטום הקטורת א"צ לומר שהוא כלול בעבודה אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סימני הקטורת לא הוזכרו בעבודה כנ"ל:

מגן אברהם

עריכה

(א) אין כאלהינו: נתקן נגד י"ח ברכות שאומרי' בחול ובי"כ כבר אמרו אהללך בקול רם וכו' (מט"מ מהרי"ל) ועוד דנתקן נגד קרבנות ובי"כ מביאים הרבה קרבנות (שם) וא"כ פיטום הקטורת יש לאומרו:

באר היטב

עריכה

(א) אין כאלהינו: אבל פיטום הקטורת יש לאומרו. אחרונים.

משנה ברורה

עריכה

(א) אשרי: כדי להפסיק בין תפלת מוסף לתפלת המנחה:

(ב) להיות בשבת: לפי שבשבת אומרים לשבח ישראל שאף שאכלו ושתו מתפללים לא כאו"ה וביוה"כ א"צ לזה:

(ג) ואין אנו נוהגין: כדי למהר שלא יעבור זמן המנחה ודי בהפסק קריאת התורה:

(ד) רק קודם נעילה: כדי להפסיק בין מנחה לנעילה:

(ה) ואין אומרים אין כאלהינו: לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום וביוה"כ איכא הרבה שבחים וא"צ למלאות בזה גם פטום הקטרת א"צ לומר שהוא כלול בעבודה אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סמני הקטרת לא הוזכרו בעבודה [ט"ז] וגם המ"א כתב שיש לאומרו:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}