שולחן ערוך אורח חיים תקסה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקסה · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אם שכח מלומר עננו אין מחזירין אותו (ועיין לעיל סימן רצ"ד סעיף ד' וה') ואם נזכר קודם שעקר רגליו אומרו בלא חתימה (לאחר בתפלתו):

מפרשים

מגן אברהם

(ב) לאחר תפלתו:    נ"ל דר"ל דוקא לאחר תפלתו רשאי לומר אבל אם נזכר קודם שהתחיל רצה אין לאומרו דהוי הפסק בתפלה ולזה רימז במ"ש ועיין סי' רצ"ד וכ"כ הב"י ססי' קי"ד בשם הרמזים וכ"כ הב"ח שם דלא כמ"ש הוא עצמו ססי' קי"ט וא"ת למה כ' בש"ע ססי' קי"ט שאם גמר החזן רפאינו לא יחזור משום דיצטרך לומר עננו ואח"כ רפאינו והוי ברכה לבטלה תיפוק ליה דהוי הפסק י"ל דש"ץ שאומרו ברכה בפ"ע לא שייך לומר דהוי הפסק אבל ביחיד הוי הפסק:

באר היטב

(ב) תפלתו:    נ"ל דר"ל דוקא לאחר תפלתו רשאי לומר אבל אם נזכר קודם שהתחיל רצה אין לאומרו דהוי הפסק בתפל'. מ"א ע"ש.


משנה ברורה

(ו) וע"ל סי' רצ"ד סדו"ה דשם מוכח בס"ד דתיכף כשיסיים ברכת שומע תפלה אין לו לחזור אע"פ שלא פתח בברכה שלאחריה רק אחר תפלתו יכללה באלהי נצור כדלקמיה וגם הסעיף ה' דשם שייך לכאן:


(ז) לאחר תפלתו קודם יהיו לרצון:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש