מגן אברהם על אורח חיים תקסה
סעיף א[עריכה]
(א) בצום תעניתנו: והב"ח כת' שיש לנהוג כמ"ש האגודה פ"ב דשבת לומר ענינו ביום צום תעניתי דהיאך יאמר תעניתנו והם אין מתענין ע"כ, אבל הרשב"א לא ס"ל הכי דהא מסיים וכ' אבל אם בא להוסיף דברי ריצוי כגון קבל חלבי ודמי אף על פי שאומר בל' יחיד ש"ד כיון שאינו ממטבע הברכו' ע"כ וקשה דהל"ל הטעם דהיאך יאמר חלבנו ודמינו כיון שהם אינם מתענים אלא ע"כ אין בכך כלום דא"א שלא יהיה א' בסוף העולם שמתענה היום וכן אמרי' בסי' ק"י דהיוצא לדרך אפי' יחידי אומר שתוליכנו לשלום משום דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שהולך ג"כ בדרך:
סעיף ב[עריכה]
(ב) לאחר תפלתו: נ"ל דר"ל דוקא לאחר תפלתו רשאי לומר אבל אם נזכר קודם שהתחיל רצה אין לאומרו דהוי הפסק בתפלה ולזה רימז במ"ש ועיין סי' רצ"ד וכ"כ הב"י ססי' קי"ד בשם הרמזים וכ"כ הב"ח שם דלא כמ"ש הוא עצמו ססי' קי"ט וא"ת למה כ' בש"ע ססי' קי"ט שאם גמר החזן רפאינו לא יחזור משום דיצטרך לומר עננו ואח"כ רפאינו והוי ברכה לבטלה תיפוק ליה דהוי הפסק י"ל דש"ץ שאומרו ברכה בפ"ע לא שייך לומר דהוי הפסק אבל ביחיד הוי הפסק:
סעיף ג[עריכה]
(ג) התעני' הזה: משמע דבשאר צומות אפי' בזה הל' לא יאמר ונ"ל דאפי' להטור שכ' דש"ץ שאינו מתענה מותר לומר בלשון הזה היינו משום שהוא שלוחו של צבור אבל יחיד אסור לומר כן ועיין סי' תקס"ו ס"ה ובב"ח:
(ד) כ"א במנחה: נ"ל דאפי' המתפלל מנחה גדולה יאמר ענינו דאפי' יאחזנו בולמוס לא יהיה שקרן בתפלתו דעכ"פ התענה עד חצות ועיין סי' תקע"ה ס"ב וסי' תקס"ב:
סעיף ה[עריכה]
(ה) דרך קריאה: בניגון ובטעמים (ת"ה סי' י"ח) ועיין סי' נ"ט ס"ג, כשאומר ויקרא בשם ה' יש להפסיק מעט בין שם לה' (ד"מ אבודרהם) עמ"ש סי' ס"א ס"ט, אין לומר האדרת והאמונה בצבור כי אם ביה"כ [ד"מ מהרי"ל]:
אין לומר קודם חצות לילה שום סליחו' ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביה"כ (הכוונות דף ה'):
(ו) לומר סליחות כו': וכ"ה בהג"א סוף תענית: הב"ח תמה בזה למה לא יאמר היחיד סליחות ע"ש ולי נראה דלא יאמר באמצע תפלות י"ח עיין מה שכתבתי סוף סי' ס"ח:
סעיף ז[עריכה]
(ז) להשתבח: משמע שאם שואלין אותו אם התענה מותר לומר האמת כיון שאינו עושה להשתבח ולהתפאר וכ"מ בגמ' דא"ל לטעום מר מידי א"ל בתעני' יתיבנא א"ל לוזיף מר א"ת בתעני' חלום יתיבנא וקשה למה לא אמר מיד שת"ח הוא כדי שלא יסבור שהיה מתענה לשם מצוה אלא ע"כ כיון שאינו עושה להתפאר אין בכך כלום ומ"מ מדת חסידות הוא שיאמר שאינו מתענה כדאי' בב"מ דף כ"ג שאם ישאלוהו אם למד מסכתא יאמר שלא למד פירש"י שמדת ענוה הוא זו וכן מצינו בריב"ל שא"ל נראתה הקשת בימיך א"ל הן אבל אם מבקש שיאכל עמו רשאי לומר שמתענה וכמש"ל: