מגן אברהם על אורח חיים תקסו
סעיף א[עריכה]
(א) העונה לעמו ישראל: ונוסחת הרמב"ם פ"ב מתפלה העונ' בעת צרה וכ"ה במשנה פ"ב דתעני' וכ"ה בסדורים:
(ב) ויחל: מה שהקהל אומרים שוב מחרון אפך וגו' והש"ץ חוזר ואומר אותו לפי שהקהל אומרים אותו דרך בקשה (ספר חסידים סי' ר"נ) ובת"ה מפ' לפי שאמרוהו בע"פ וה"ה בכל הנדרים שנוהגים באשכנז לאומר' ע"ש:
סעיף ב[עריכה]
(ג) כשהצבור גוזרים וכו': כתוב בס' אגודה לפעמים גזרו רבותי תעני' ולא קראו בתורה רק אמרו סליחו' כמו שעושין לפני ר"ה:
(ד) לדונו כתעני' יחיד: וכת' הב"ח שכן נוהגים במדינה זו שהרי ער"ה רגילין הכל להתענו' ואעפי"כ אין קורין בתורה עכ"ל ואין זו ראיה דהתם הטעם מפני שאין משלימין התעני' וכ"כ בד"מ סי' תקפ"ב, ובלבוש כת' פוק חזי מאי עמא דבר ע"כ והאידנא נהגו קצת להתענו' בכל ער"ח וקורין בתורה וזה הוי ודאי לשם תשובה ש"מ דס"ל כסברא הראשונה ומ"מ במקום שאין מנהג אין לנהוג כך לכתחלה וכ"מ בספר חסידים סי' רכ"ז ועיין בב"י ובספר עיבור שנים דף ס"ד וכתוב בכ"ה סימן תקס"ח העיד הרשב"ץ שרבותיו גזרו תעני' על הצבור והתפללו תפלת ציבור בשביל א' שחלם שיתענו כל הקהל הגהו' הרי"ף במ"ק עכ"ל:
סעיף ג[עריכה]
(ה) י' שמתענים: נ"ל דאם יש בהם א' שאינו משלים לא יאמרו ענינו עיין רסי' תקס"ב:
סעיף ד[עריכה]
(ו) בברכ' סלח: ומ"מ לא יאמרו רק סליחות אבל אל רחום שמך וכיוצא בו שאינו מענין סליח' עון לא יאמרו עד אחר התפלה (ב"ח) ועיין בטור סי' תקע"ט מענין זה, ונ"ל דאם שכח מלומר הסליחות עד שגמר ברכת סלח לנו יאמר הסליחו' אחר תפלת י"ח עיין סי' רצ"ד:
סעיף ה[עריכה]
(ז) לא יתפלל: נ"ל דאם אירע שעבר לפני התיבה יאמר בש"ת עננו ביום צום התעני' הזה עיין בטור ובסוף סי' קי"ט וה"ה אם אין ש"ץ אחר מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה משיתבטל לשמוע קדיש וברכו עיין סי' נ"ג ס"ז:
סעיף ו[עריכה]
(ח) שאין עומד כו': נ"ל דבשחרית מותר לעלו' אף על פי שדוחין פ' השבוע וקורין ויחל מ"מ עכ"פ קורין בתורה בלא התעני' אלא א"כ התעני' באמצע שבוע וכתב הב"ח דאם קראוהו לעלו' אפי' במנחה יעלה דליכא איסורא בזה אלא מנהגא בעלמא עכ"ל מיהו בב"י סי' קל"ה כתב דאפי' כהן שקראוהו אינו עולה ומ"מ נ"ל דליכא איסורא אם עולה:
(ט) יצא הכהן: כדי שלא יאמרו שהוא פגום ומ"מ אם הוא בבה"כ [נ"א בבה"ב] אין לחוש דליכא פגם שהכל יודעים שיש בני אדם שאין רגילין להתענו' [ ב"י סי' קצ"ה ] אבל אם יש כהן אחר בבה"כ פשיט' שיכנס לב"ה וישמע קדיש ואם חושש שיקראוהו לעלות יאמר לחזן שלא יקראוהו:
סעיף ז[עריכה]
(י) יעמדו שנים: דילפ' ממשה דכתי' ואהרן וחור תמכו וגו' וצ"ע למה אין נוהגים כן בזמנינו רק ביה"כ משום הפרת נדרים ואפשר משום דקי"ל אין ת"צ בבבל ועי"ל דעכשיו שכולן אומרים הסליחות עם הש"ץ א"צ להעמיד אצלו:
סעיף ח[עריכה]
(יא) חוץ מביה"כ: וה"ה בכל תענית שיש בו נעילה דמקדמי' ומצלי' מנחה דלמא אתי לאחלופי במנחה של כל ימות השנה שהיו ג"כ מקדימי' להתפלל מנחה משא"כ במנחה דשאר תענית שהיו מאחרין אותה סמוך לשקיעת החמה: