לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקסב ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

קבל עליו להתענות למחר והתענה ובלילה שלאחר התענית נמלך להתענות מאף על פי שלן בתעניתו שלא אכל בלילה והתענה כל היום השני מאאינו תענית מפני מבשלא קבלו עליו יגמבעוד יום:

מפרשים

 

(ט) לא יצא:    ומ"מ אם התחיל להתענות ביום זה אדעתא שלא להשלי' צריך לשל' נדרו וגם הוי כפר' עון דלא גרע ממי שמצטער עצמו מבשר ויין עסי"א:

(י) לנהוג בתעני' יחיד:    כמ"ש ס"א דאפי' לא קבלו מעולם מתפלל ענינו [ד"מ]:

(טו) שלא קבלו עליו מבע"י:    משמע אף על פי שקבלו אח"כ בלילה לא מהני וא"ת הא כת' בס"י דאם קבל עליו התענית שעות קודם שעות התעני' מקרי קבלה וי"ל דא"כ תקשה לך ממ"ש ס"ה כל תענית שלא קבלו מבע"י לא שמיה תענית משמע דאפי' קבלו משחשיכה לאו כלום הוא ואם כן קשה נמי למה יגרע מתעני' שעות אלא צ"ל כמ"ש המרדכי דלעולם בעי' קבלה קודם שיתחיל להתענו' לשם תענית בתעני' שעו' קוד' שיתחיל להתענו' השעו' וביו' שלם קודם שחשיכ' וכ"מ בר"ן וא"כ אף על פי שקבלו בלילה אינו עולה לו לתענית יום שלם ומ"מ מתפלל ענינו כיון שקבלו קודם שהתחיל להתענו' לשם חובה אבל אם התחיל להתענו' לשם חובה ואח"כ קבלו לא הוי קבל' כלל ולהי"א בס"י אינו מתפלל כלל ענינו:
 

(יג) מבעוד יום:    משמע אע"פ שקבלו אח"כ בלילה לא מהני והיינו דאין עולה לו תענית יום שלם אבל עולה לו לתענית שעות ומתפלל ענינו כיון שקבלו קודם שהתחיל להתענות לשם חובה. ועיין אחרונים ובסעיף י'.
 

(מ) אע"פ שלן בתעניתו וכו' אשמעינן בזה דלא נימא דבכה"ג הוי כיומא אריכתא ויצא בקבלתו הראשונה:

(מא) אינו תענית לא לענין לצאת ידי נדרו ולא לענין להתפלל ענינו:

(מב) שלא קבלו עליו מבע"י משמע אע"פ שקבלו אח"כ בלילה לא מהני ועיין במ"א שדעתו דדוקא אם קבלו אחר שהתחיל להתענות לשם תענית דהקבלה צריך להיות מקודם התחלת התענית הן בתענית שעות והן בתענית יום שלם אבל אם קיבל ע"ע בלילה קודם שהתחיל להתענות אף דלא יצא ידי נדרו בזה דלא נקרא תענית שלם כיון שלא קבלו מבע"י מ"מ עכ"פ תענית שעות הוי כיון שקיבל קודם התחלת תעניתו ומתפלל למחר ענינו לדעה קמייתא שבסעיף יו"ד ויש מאחרונים שחולקין וסוברין דהיכא שדעתו להתענות יום שלם אין עליו שם תענית שעות ובלא קבלה מבע"י אף לדעה קמייתא אין עליו שם תענית כלל אף לענין להתפלל ענינו. ודע דלפי מה שכתב הרמ"א בס"ה לנהוג בתענית יחיד שאומר ענינו בש"ת אף בלא קבלה כלל ה"ה בענינינו כאן וכ"כ הא"ר:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש