לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקנד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם היו ידיו טמלוכלכות בטיט ובצואה, יטמותר לרחוץ להעביר הלכלוך. ולא יטול כל ידיו, אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך.

הגה: ואם עשה צרכיו אם מותר לרחוץ, דינו כמו ביום כיפור, כועיין לקמן סי' תרי"ג ס"ג:

מפרשים

 

(יא) אם היו ידיו מלוכלכות:    נשים המבשלות וצריכים לרחוץ הבשר מותר (ש"ג):
 

אם כו'. כמ"ש בפ' בתרא דיומא:
 

(ט) מלוכלכות:    ונשים המבשלות בט"ב וצריכים לרחוץ הבשר אין חשש משום רחיצה ש"ג. נוהגין קצת יולדות למנוע מבשר ויין מז' באב ואילך ונכון שבאותו יום נכנסו העכו"ם להיכל כדאיתא בטור. מ"א.
 

(יט) מותר לרחוץ להעביר וכו' – דאינו אסור אלא רחיצה של תענוג. ומטעם זה, נשים המבשלות וצריכות לרחוץ הבשר, אף דממילא רוחצת גם ידיה, מותר:

(כ) ועיין לקמן סי' תרי"ג ס"ג – ועיין שם במ"ב מה שהעתקנו בשם האחרונים בזה, ושייך גם לכאן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש