שולחן ערוך אורח חיים תקנד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם היו ידיו טמלוכלכות בטיט ובצואה, יטמותר לרחוץ להעביר הלכלוך. ולא יטול כל ידיו, אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך.

הגה: ואם עשה צרכיו אם מותר לרחוץ, דינו כמו ביום כיפור, כועיין לקמן סי' תרי"ג ס"ג:

מפרשים

 

מגן אברהם

(יא) אם היו ידיו מלוכלכות:    נשים המבשלות וצריכים לרחוץ הבשר מותר (ש"ג):
 

ביאור הגר"א

אם כו'. כמ"ש בפ' בתרא דיומא:
 

באר היטב

(ט) מלוכלכות:    ונשים המבשלות בט"ב וצריכים לרחוץ הבשר אין חשש משום רחיצה ש"ג. נוהגין קצת יולדות למנוע מבשר ויין מז' באב ואילך ונכון שבאותו יום נכנסו העכו"ם להיכל כדאיתא בטור. מ"א.
 

משנה ברורה

(יט) מותר לרחוץ להעביר וכו' – דאינו אסור אלא רחיצה של תענוג. ומטעם זה, נשים המבשלות וצריכות לרחוץ הבשר, אף דממילא רוחצת גם ידיה, מותר:

(כ) ועיין לקמן סי' תרי"ג ס"ג – ועיין שם במ"ב מה שהעתקנו בשם האחרונים בזה, ושייך גם לכאן:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש