שולחן ערוך אורח חיים תקיג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · תקיג · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

ביצה שנולדה ביום טוב אסור ליגע בה (הגה: דהיינו לטלטלה) (מרדכי ריש ביצה ופרק כל הכלים). וכל שכן שלא לאכלה. ואם נתערבה אפילו באלף כולן אסורות.

מפרשים

מגן אברהם

(א) אסור ליגע כו':    אפי' מתרנגולת העומדת לאכילה דבי"ט שחל להיות באחד בשבת אסור מדאורייתא דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ואין שבת מכין לי"ט וגזרי' י"ט דעלמא אטו י"ט שחל בא' בשבת והא דאסור' בטלטול משום לא פלוג (יש"ש) ועמ"ש סי' תקט"ז:


(ב) דהיינו לטלטלה:    ס"ל דטעם איסור הנגיע' מפני שהביצה מתגלגל' והוי טלטול דלא כת"ה שאוסר ליגע בדבר המוקצ' כשהוא לצורך המוקצה וע' בב"ח ובמרדכי וכ"מ סי' רע"ז ס"ג וסי' ש"ח ס"ג בהג"ה שסתם שם ולא חילק אך קשה דבסי' רס"ה סס"ג כ' דאסו' ליגע בנר דולק כשהוא תלוי פן יתנדנד קצת מנגיעתו ויטה עכ"ל משמע דכשאינו דולק שרי ליגע אף על פי שמתנדנד בנגיעתו:

ובד"מ כתוב בשם א"ז וז"ל ומשו' מוקצה ליכא דטלטול מן הצד הוא עכ"ל משמע דמיירי שדבר היתר מונח על הנר דאז מות' ליטלו ממנו אבל ליגע בו ממש אסור ומדברי הש"ע בסי' ש"י ס"ו משמע דס"ל כת"ה דכל מוקצ' אסור' ליגע בו כשהנגיע' לצורך דבר המוקצ' אפי' אינו עגול כמו ביצה דהא כ' סתם וצ"ע על רמ"א שלא חילק שם ועיין סי' תקכ"א ס"ב:


(ג) כולן אסורות:    דהוי דשיל"מ:

באר היטב

(א) לטלטלה:    דאין איסור בדבר המוקצה בנגיעה לחוד בלא טלטול כמ"ש סי' ש"ח סעיף ג' בהג"ה ועמ"א וט"ז.


(ב) אסורות:    דהוי דשיל"מ לאחר שבת.


משנה ברורה

(א) ביצה שנולדה ביו"ט וכו' - אפילו מתרנגולת העומדת לאכילה דליכא בה מוקצה דאי בעי שחיט לה מ"מ הביצה אסורה באכילה דביו"ט שחל להיות באחד בשבת אסורה מדאורייתא דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה במעיה ואין שבת מכין ליו"ט וגזרינן יו"ט דעלמא משום יו"ט אחר השבת וכיון דאסורה באכילה ממילא אסורה בטלטול ועיין בריש סימן תקט"ו מה שכתבנו שם בזה:

(ב) אסור ליגע בה - אע"ג דאין איסור בנגיעת דבר המוקצה וכדלעיל בסימן ש"ח ביצה שאני כיון שהוא דבר המתגלגל חיישינן שמא ינענענה ע"י הנגיעה:

(ג) דהיינו לטלטלה - משמע מלשון זה שהוא חולק על המחבר וס"ל דגם בביצה דוקא טלטול אסור אבל נגיעה בעלמא שרי אבל מכמה אחרונים משמע דס"ל דאפילו בנגיעה אסור דמפני שהיא מתגלגלת מצוי להתנענע על ידי הנגיעה:

(ד) כולן אסורות - באכילה ובטלטול שהרי למחר היא מותרת בלא ביטול וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל ומזה הטעם אסר גם בס"ב בספק אף דבעלמא ספיקא דרבנן לקולא:






▲ חזור לראש