באר היטב על אורח חיים תקיג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) לטלטלה:    דאין איסור בדבר המוקצה בנגיעה לחוד בלא טלטול כמ"ש סי' ש"ח סעיף ג' בהג"ה ועמ"א וט"ז.

(ב) אסורות:    דהוי דשיל"מ לאחר שבת.

סעיף ב[עריכה]

(ג) אסורה:    ואם נתערבה יש להחמיר כמ"ש ביורה דעה סי' ק"ב ועמ"א.

סעיף ג[עריכה]

(ד) מותר:    דמין בשאינו מינו בטיל בדשיל"מ אפי' נתערבה ונטרפה עם התבשיל.

(ה) הביצה:    משמע שהביצה עדיין שלימה ואפ"ה דוקא כשנתבשלה עם בשר שרי אבל עם ביצים אחרים אסורים כל הביצים משום דמין במינו הוא. אבל דעת רמ"א ביורה דעה סי' ק"ב דטעמו בטיל אפי' בדשיל"מ ע"ש.

(ו) דלחזותא:    משמע דאם אינו ניכר במראה אלא בטעם בטיל אע"פ שבא לתקן הקדירה כגון מים ומלח בעיסה בטל. מ"א. אם אינה קלופה הביצה ונתבשלה עם אחרות אפילו ס' א"צ דמיא דביעי בעלמא הוא. כל בו ות"ח. מ"א ע"ש.

סעיף ד[עריכה]

(ז) שלא יגע:    דשמא ינענע אותה.

סעיף ה[עריכה]

(ח) ר"ה:    ובספק אם נולד ביו"ט ראשון מותר אף בי"ט שני של ר"ה. ואם חל ר"ה ביום ה' ו' ונולדה ביום ה' אסור בשבת. רוקח וש"ל.

סעיף ו[עריכה]

(ט) השכים:    קודם עלות השחר. ר"ן.

(י) בתים:    דאז משמשת עמו ולא ספנא מארעא.

(יא) לא:    פי' והשכים בשחרית ומצא אבל לא בדק בשחרית אלא ביום מצא אסור מספק שמא יצא היום דספק בדבר שיל"מ אסור בספק השוה.

(יב) ומסל ת:    ואם ידע העכו"ם דנולד אסור לישראל אינו נאמן דמתכוין להשביח מקחו להתירו. מרדכי. ואם הביצים של ישראל והעכו"ם מסל"ת שנולדו מאתמול ויודע שנולד אסור לישראל. ע' ביורה דעה סי' ס"ט סעיף י"א דהפרישה וב"ח אוסרים וש"ך וט"ז מתירין ע"ש.

(יג) לסמוך:    וה"ה בכל מילי דרבנן ועיין ביורה דעה סי' קכ"ג.

(יד) אין:    וט"ז בשם רש"ל מיקל גם בזה ע"ש ועמ"א.