שולחן ערוך אורח חיים רלו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · רלו · ב · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אין לספר דבין גאולה דערבית לתפלה הואף הנוהגין לומר שמונה עשרה פסוקים ויראו עינינו ואין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה ומיהו מה שמכריז שליח ציבור ראש חדש בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק כיון שהוא זצורך התפלה וכן יכול חלומר ברכו להוציא מי שלא שמע ולא הוי הפסק.

הגה: טועיין לעיל סימן ס"ט. ראיתי מדקדקים ינהגו לעמוד כשאומרים השמונה עשרה פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו' ומנהג יפה הוא כי נתקנו במקום תפלת שמונה עשרה ועל כן ראוי לעמוד בהן כמו בתפלה:

מפרשים

מגן אברהם

(א) צורך תפלה:    ועוד תפלת ערבית רשות (רשב"א) ועיין סי' קס"ז וכן נוהגין דלא כרש"ל (ב"ח) ומ"מ אפשר דוק' בר"ח שהיא דאורייתא או בותן טל ומטר דמחזירין אותו אם לא אמרו, משא"כ בחנוכה ופורים שאין מחזירין אותו אם לא אמרו אפשר שאין מכריזין ומ"מ המנהג להכריז וכ"כ הרד"א ונ"ל דבין הפרקי' דינן כמו בשחרית דדוק' בין גאול' לתפלה יש מקילין משום דתפלת ערבית רשות אבל בין ק"ש וברכותי' חובה לכ"ע:


(ב) נהגו לעמוד:    ובמ"ע כתב דצריך לישב וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ל ורש"ל, וכ' שי"ל הושיענו אלקי ישענו וגו' שלא יהא יות' מי"ח אזכרו' ומ"כ בשם מהררנ"ש שכשהתפלל עם הצבור וקרא אח"כ ק"ש וברכותיה אז יאמר ברוך ה' וגו' מעומד:

באר היטב

(ב) לעמוד:    ובמ"ע כתב דצריך לישב וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ל ומהרש"ל וכתב הט"ז דאם האומרם מעומד נתכוין שיהא במקום י"ח א"כ יצא ידי תפלת ערבית והיאך יתפלל אח"כ ערבית שנים ע"ש. וכתב דעל כל פנים לא יעמוד ופניו אל הקיר כמו בי"ח.


משנה ברורה

(ד) בין גאולה דערבית לתפלה - שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה לתפלה:


(ה) ואף הנוהגין לומר - ובטור מסיים בזה ומה שנוהגין להפסיק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש לפי שבימים הראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפלת ערבית ונפטרין בקדיש ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון ומ"מ אין להפסיק בדברים אחרים ויש מן הגדולים שנהגו שלא לאמרם עכ"ל ובזה נבין דברי המחבר:


(ו) אין להפסיק - דאותן פסוקים לא מקרי הפסק כיון דתקינו לאומרם הו"ל כגאולה אריכתא (תוספות):


(ז) צורך התפלה - ולאו דוקא לקרוא ולהכריז שהוא ר"ח שהוא דאורייתא או להכריז טל ומטר שאם יטעו צריך לחזור אלא אפילו להכריז על הנסים שפיר דמי ואע"ג שאם יטעו ג"כ אין צריך לחזור דמ"מ הוא צורך תפלה. ודוקא במקום זה יכול להפסיק אבל כשהוא עומד בברכת ק"ש בין הפרקים אסור לו להכריז שום דבר:


(ח) לומר ברכו - דגם זה הוא צורך תפלה:


(ט) ועיין לעיל סי' ס"ט - ר"ל דשם בהג"ה מבואר דדוקא בערבית מקילינן לזה אבל לא בשחרית:


(י) נהגו לעמוד - והרבה אחרונים כתבו דיותר טוב שלא לעמוד כדי להראות שאין רוצה לצאת בזה ידי חובת תפלת י"ח אך כשמתפלל עם הצבור וקורא אח"כ ק"ש וברכותיה אז יוכל לומר ברוך ה' וכו' מעומד ועיין מה שנכתוב לקמיה. כתב מ"א בשם רש"ל שיש לומר הושיענו אלהי ישענו והוא פסוק בדברי הימים ולא יאמר הושיענו ה' אלהי ישענו דא"כ הוא מוסיף על י"ח אזכרות:






▲ חזור לראש