באר היטב על אורח חיים רלו
סעיף א[עריכה]
(א) שתים לפני ק"ש: יש להפסיק בין ברקיע כרצונו ובין בורא יום ולילה עמק ברכה. מה שאנו חותמין מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים מערבית אינו נכון ב"ח ע"ל סי' ס"ו ס"ק י"ב ומ"א כתב דבסוף פ"ק דברכות פירש"י דדוקא שחרית קאי על גאולה שעברה אבל גאולה דערבית קאי גם על לעתיד וא"כ אין לזוז מהמנהג.
סעיף ב[עריכה]
(ב) לעמוד: ובמ"ע כתב דצריך לישב וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ל ומהרש"ל וכתב הט"ז דאם האומרם מעומד נתכוין שיהא במקום י"ח א"כ יצא ידי תפלת ערבית והיאך יתפלל אח"כ ערבית שנים ע"ש. וכתב דעל כל פנים לא יעמוד ופניו אל הקיר כמו בי"ח.
סעיף ג[עריכה]
(ג) יתפלל עמהם: אע"פ שהם מתפללים מבע"י מ"מ תפלת הציבור עדיפא ממיסמך גאולה לתפלת ערבית שהוא רשות. ונ"ל דאם יש שהות יקרא ק"ש וברכותיה וידלג ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו'. וגם יראו עינינו וגו' כדי להתפלל עם הציבור דאינה אלא מנהג וכמה גדולים סוברים דאין לאומרו ואם בא לבה"כ בשעה שמתחילין ברכו והוא לא התפלל מנחה יתפלל מנחה בעוד שהם קורין ק"ש וברכותיה ואח"כ יתפלל ערבית עם הציבור ואח"כ יקרא ק"ש וברכותיה בלילה אבל לא ימתין להתפלל מנחה בשעה שיתפללו ערבית ולהתפלל אח"כ ערבית בלילה דסתרי אהדדי שהקהל תופסים אותו זמן ללילה שהרי מתפללים ערבית והוא תופסו עדיין ליום שהוא מתפלל מנחה. מ"א ט"ז ע"ש.
(ד) עם ברכותיה: ואז אומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו' מעומד. מ"כ בשם מהררינ"ש. מ"א.
סעיף ד[עריכה]
(ה) בכבודו: וכתב בע"ה שיקרא מלת תמיד למטה תמיד ימלוך וכו'.