שולחן ערוך אורח חיים רכה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם בירך שהחיינו על שירזא"ש ידכשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך שהחיינו.

הגה: והם כשני מיני גודגדניות כגון וויינקשי"ל וקירש"ן וכל כיוצא בזה:

מפרשים

 

מגן אברהם

(י) אם בירך:    אפי' אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורות ב' מינים הן לבוש וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' קל"ה דאפי' ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזי' מברכין ומט"מ כ' בשם ס"ח אפי' יש להם טעם א' כגון אדומות ושחורות:
 

באר היטב

(ט) וקירש"ן:    אפי' אין חלוקין בשמן אם חלוקים בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לבוש. וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' קל"ה דאפי' ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים מברכין ומט"מ כ' בשם ספר חסידים אפי' יש להם טעם אחד כגון אדומות ושחורות. וכן פסק בתשובות שבות יעקב ח"ב סי' ל"ז דיש לברך שהחיינו על קירש"ן שחורות ואדומות על כל אחד ואחד בפני עצמו ע"ש ובתשובות פנים מאירות סי' ו' הקשה עליו והניח בצ"ע ע"ש. ועי' בהלק"ט ח"ב סי' רל"א.
 

משנה ברורה

(יד) כשיאכל גינד"ש - ר"ל אע"פ שכולם נכנסים תחת סוג מין אחד מ"מ כשני מינים הם לענין ברכת זמן כי שתי שמחות הן ועיין במ"א ובשארי אחרונים שכתבו דאפילו אם אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורים ב' מינים הן לזה וצריך לברך על כל אחד ברכת שהחיינו כשאין באין לפניו בבת אחת וכן ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזים ג"כ צריך לברך על כ"א שהחיינו. [ובביאור הגר"א מפקפק בכל זה ודחה ראיותיהן ומשמע שדעתו דכיון שבעצם הוא מין אחד ד'[2] במה שבירך בפעם ראשונה וכן בספר מור וקציעה הביא בשם אביו החכם צבי ג"כ כעין זה ממש אמנם לבסוף מצדד שם דאף דבאמת לשארי ענינים נקראין מין אחד מ"מ לענין ברכת שהחיינו דנתקן על השמחה שבלב מסתברא דנתחדש לו על כל דבר שמחה בפני עצמו וניחא פסק השו"ע ע"ש]:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש

  1. ^ צ"ל די. ויקיעורכים.
  2. ^ צ"ל די. ויקיעורכים.