מגן אברהם על אורח חיים רכה
סעיף א[עריכה]
(א) אומר שהחיינו: ואף על פי שיש אחרים שנהנין בראייתו אינו מברך הטוב והמטיב (ב"י רשב"א) דאין זה טובה אלא שמחה (לבוש):
(ב) מחיה מתים: ואז אין מברך שהחיינו (ב"ח):
סעיף ב[עריכה]
(ג) שלא ראה: דכיון דלא ראה אינו אוהבו כ"כ:
(ד) בר מצוה: היינו כשנעשה בן י"ג ויום אחד ועכשיו נהגו לברך בשעה שהנער מתפלל או קורא בשבת ראשונה שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה (ל"ח). כ' בי"ח בליקוטים סי' כ"ט שמצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשו בנו בר מצוה כיום שנכנס לחופה ומשמע דהיינו ביום שנכנס לשנת י"ד וביש"ש פ"ז דב"ק כ' דאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' אינו באותו יום:
(ה) מעונשו של זה: פי' דעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו ובלבוש פי' איפכא דעד עתה הבן נענש בעון האב וע"ש:
סעיף ג[עריכה]
(ו) שהחיינו: ואינה אלא רשות (גמרא) וכ"כ בש"ג וכ"ה בסי' רכ"ג דלא כמו שנדחק בכ"ה:
(ז) עד שעת אכילה: דמי שאינו נהנה בראייתו רק באכילתו מברך באכילתו (סמ"ק):
(ח) עד שנגמר: ורדב"ז כתב דכשהגיע לפול הלבן מברך עליו ומשמע ברשב"א שאם בירך קודם גמר הפרי חוזר ומברך כשיגמר הפרי עיין ב"י:
(ט) ואם לא בירך: והר"מ וסמ"ק כתבו שאינו מברך וה"ה לדידן אם לא בירך בשעת אכילה וכ"ש שלא יברך על אותה אכילה עצמה בעוד שלא נתעכל הפרי (רדב"ז ח"א ק"ל):
סעיף ד[עריכה]
(י) אם בירך: אפי' אין חלוקין בשמן אם חלוקין בטעמן כגון תאנים לבנים ותאנים שחורות ב' מינים הן לבוש וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' קל"ה דאפי' ב' מיני אגסים או תפוחים או אגוזי' מברכין ומט"מ כ' בשם ס"ח אפי' יש להם טעם א' כגון אדומות ושחורות:
סעיף ה[עריכה]
(יא) אינו חוזר: כיון דחד טעמא היא ששמח כשרא' או כשאכל ענבים וידע שהיין יצא מהם והכל שמחה אחד הוא אפי' שתי ליה אחר מ' יום מ"ד אלולב דנהוגין שלא לברך ביום שני שהחיינו אף על גב דאי יומא חול לא שעת עשייה ולא שעת מצוה הוא ה"נ בכה"ג ודעתי נוטה לפטור יותר מלחיוב ומספיק' אני מונע לאכול ענבים עד שאני שות' תירוש (מהרי"ל סי' ש"ו) ורדב"ז כתב לברך וכ' של"ה דכשישתה יין טוב שיביא עצמו לידי חיוב שהחיינו ממקום אחר וכ"כ מט"מ ומ"מ משמע דוקא כששות' תירוש אבל כשהוא יין אף על פי שיודע שהוא חדש אין צריך לברך משום דאין ניכר בין חדש לישן וכמ"ש ס"ז:
סעיף ו[עריכה]
(יב) שאינו מתחדש: פי' דבר שאינו גדולי קרקע כגון עופות ודגים אינו מברך דאע"פ דהוא לא אכל ממנו ימים רבים אחרים אכלו ממנו:
על ריח המתחדש משנה לשנה כגון רימ"ר הינד"י והורד וכיוצא בהם אני מברך זמן (רדב"ז ח"ב ע"ד) ועמ"ש סימן רי"ו דיש חולקין:
שקדים הגדלים במצרים מברכין עליהם זמן (רדב"ז ח"א מ"ג), מ"כ בתשב"ץ כ' בקלף שעל גדיים וטלאים מברכין שהחיינו וצ"ע:
(יג) ב' פעמים בשנה: וכ"מ בברכות דף ל"ז בתוס' האוכל מנחות מברך שהחיינו מפני שמשמורות מתחלפות ולא היה אוכל אלא ב' פעמים בשנה ע"ש:
(יד) שאין לו זמן קבוע: ז"ל הרב"י בשם הר"מ ועל עשב המתחדש כגון אלחבק"ה וכיוצ' בו אין מברך שהרי פעמים שיכול להתקיים כל השנה משא"כ בקרא ובשאר פירות העץ עכ"ל, וז"ל מהרי"ו הא דאין מברכין שהחיינו על ירק חדש משום דעומד על הקרקע כל ימות השנה ואין ניכר בין חדש שגדל בשנה זו לישן שגדל אשתקד עכ"ל, ובמדינ' זו לא ראיתי שגדל כל השנה ואפשר דמש"ה שינה רמ"א לשונו וכת' דעומד כל השנה בקרקע כלומר שמטמינין אותו בקרקע בבורות ועומד כל ימות השנה משא"כ פירות אף על גב דיש מטמינין אותן ה"ל מיעוט' דמיעוטא ולא חיישי' להו ושל"ה כת' דאין מברכין על שום ירק וה"ה על לחם חדש דאין ניכר בין חדש לישן עכ"ל ונ"ל דמ"מ מברכין על הריפות שעושין מדגן חדש שניכרין היטב שהם חדשים: עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראתה עינו מיני מגדים ולא אכל ר"א חש לה והיה אוכל מכל מין חדש בשנה (ירוש' פ' י' יוחסין מט"מ):
סעיף ח[עריכה]
(טו) והקפח: ובבכורות פ"ז איתא קפח היינו דאריך וקטין וכן פירש"י לחד לישנא וצ"ע היאך מפרש אידך לישנא כמ"ש בש"ע והוא נגד הגמ' בבכורות ע"ש:
סעיף ט[עריכה]
(טז) הקטע: בידיו:
(יז) דקות: בבכורות דף מ"ה משמע שהיו נקודות לבנות ע"ש:
(יח) על מי שמצטער: קאי אברכת דיין האמת וכ"כ רי"ו בהדיא אבל אם הם ממעי אמן מברך משנה הבריות מידי דהוה אפיל וקוף וכ"כ הב"ח דלא כב"י:
(יט) מל' יום: פי' שלא ראה אחר כיוצא בו תוך ל' יום:
סעיף י[עריכה]
(כ) אפי' עכו"ם: והא דאמרי' אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע הכא מיירי שרואהו ומ"מ נראה דדוקא להסתכל בו ביותר ולהתבונן בצלמו ודמותו אסור אבל ראיה בעלמא מותר וכמ"ש רסי' רכ"ט ע"ש ובב"י ואסור לומר כמה נאה כותי זה: