מגן אברהם על אורח חיים רכד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים רכד |

סעיף א[עריכה]


(א) מרקוליס:    פי' חילוף קילוס דאסור להזכיר ע"א בשמה (ע"א רפ"ד):


(ב) שאר ע"א:    אפי' בית ע"א (ב"י) וב"ח פי' דוקא כשרואה אותם בגלוי ועסי"א מ"ש:


(ג) והאידנא:    נ"ל דבא לאשמועינן אפי' הולך לעיר אחרת וראה א"א מ"מ כיון דראה כיוצא בזה בעירו תוך ל' אינו מברך כנ"ל עמ"ש סי' רי"ח סי"ג ואפשר דבא להשמיענו דאפי' קטן שהגדיל אינו צריך לברך כיון שראה אותה בקטנותו כתב ב"ח בשם ספר האשכול השמר לך לראות קניגנאות של עכו"ם וה"ה מחולת' או שום דבר שמחת' ואם תשמע קול עכו"ם מחנגין ושמחים האנח ותצער על חורבן ירושלים ותתפלל להקב"ה עלי' עכ"ל ובפרק קמא דע"א איתא דאפילו ההולך לקניגאות של ישראל ה"ז בכלל מושב לצים:

סעיף ו[עריכה]


(ד) שחלק:    שישראל הם חלק אלוה ודבקים בו לכן אומר שחלק:

סעיף ז[עריכה]


(ה) בחכמו' העולם:    ואם אינן חכמים אלא בדתם אינו מברך עליהם השלטונים שאין עול מלך עליהם לשנות דבריה' ודן והורג במשפט מברך עליהם, ועל השרים שממנה המלך בכל עיר טוב וישר לברך בלא שם ומלכות, על השופט הגדול שהוא הקאד"י אין מברכין כלל (רדב"ז ח"ב ג'):

סעיף ח[עריכה]


(ו) מלכי ישראל:    משמע בגמרא אפי' סומא שיודע שהמלך עובר מברך:

סעיף ט[עריכה]


(ז) להשתדל:    משמע בגמרא דמותר לעבור על מצות דרבנן לראות מלכים אפילו מלכי א"ה ומ"מ מדסיים משום כבוד מלכות לא גזרו רבנן משמע דוקא במלכי ישראל אמרו ומשום כבודן וכ"מ מדלא כ' ביורה דעה סי' שע"ב דין זה משמע דוקא במלכי ישראל שרי וזה אין לנו עכשיו בעו"ה, ומ"ש בגמרא ולא לקראת כו' היינו שמצוה לרוץ לקראת מלכי א"ה שאם יזכה לראות מלך המשיח שיבא במהרה יבחין מה בין גדולתם לגדולתו וידע שכר עושי מצות ומ"מ אסור לעבור אפי' מצוה דרבנן בשביל זה, ובספר חסידים סי' תתק"נ כ' שאם רואה פעם אחת המלך אל יבטל יותר מלימודו לראותו אם לא שבא בחיל יותר ובכבוד גדול יותר וברמב"ם ספ"ג דאבל כ' בהדיא שמותר לטמא בטומא' של דבריה' מפני כבוד מלכי' אפי' למלכי א"ה או מפני כבוד הבריו' כגון לנחם אבל וכ"כ התו' בבכורות דף כ"ט וכ"ה בירושלמי דברכות וכתבו התו' דדוק' להני מצות אבל בשאר מצות בעי ניפוח וכ"כ בפסחים ספ"ח וכ"כ הרמב"ן בהשגות:

סעיף י[עריכה]


(ח) בתי ישראל:    פי' בתי עשירי ישראל שמיושבים בתוקף ובגבורה כגון בישוב בית שני (רש"י) ואפשר דוקא בא"י קאמר ולא בח"ל, וב"ח כ' בשם רש"ל שהן מיושבי עתה כגון בבית שני:

סעיף יא[עריכה]


(ט) בתי ע"א:    פי' בתי א"ה שיושבים בשלוה והשקט ועושר וב"ח כ' בשם רש"ל דנהגו העולם לומר דוקא על בתי כנסיות שמתפללין בתוכ' וכן להיפך בבית עכו"ם:

סעיף יג[עריכה]


(י) חזר וראה:    ודוקא כשראה אותו מלך אבל אם ראה מלך אחר צריך לברך (רדב"ז בשם הראב"ד ז"ל):