שולחן ערוך אורח חיים קעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן קעא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
סימן זה במהדורה המודפסת

שלא לנהוג בזיון באוכלין
ובו חמישה סעיפים:
אבגדה

סעיף א[עריכה]

עושה אדם צרכיו בפת. והני מילי דלא ממאיס ביה, אבל מידי דממאיס ביה לא. הילכך אין מניחין עליו בשר חי, ואין מעבירין עליו כוס מלא, ואין סומכין בו הקערה אם היא מלאה דבר שאם יפול על הפת ימאס. ואין נוטלין הידים ביין, בין חי ובין מזוג, אפילו נטילה שאינה צורך אכילה ואין זורקין הפת משום בזיון אוכלים. וכשם שאין זורקין את הפת, כך אין זורקין אוכלין הנמאסים על ידי זריקה; אבל מידי דלא ממאיס, כגון אגוזים ורמונים וחבושים, שרי.

סעיף ב[עריכה]

לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטניות.

סעיף ג[עריכה]

מותר לאכול דייסא (פירוש החטה הנקלפת ומבושלת) בפת במקום כף והוא שיאכל הפת אחר כך והמדקדקים אוכלים בכל פעם שמכניסים לתוך פיהם מעט מן הפת עם הדייסא.

הגה: והנשאר מן הפת אחר כך אוכלים אותו (בית יוסף).

סעיף ד[עריכה]

ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה והוא שיקבלנו בכלי בפי הצנור. וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה שאינם נמאסים אבל לא בימות הגשמים מפני שנמאסים אבל לא גלוסקאות לעולם.

סעיף ה[עריכה]

הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי וגם יכבדו אותו משם כדי שלא ידרסו עליהם.