שולחן ערוך אורח חיים קסח יא
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קסח · יא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
יש מי שאומר דפירורין שנותנין במים והמים מתלבנים מחמת הפירורין אזיל ליה תוריתא (פירוש כאילו אמר תואריתא כלומר תואר הלחם) דנהמא ואין מברך עליה אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש
מפרשים
(יד) דפירורין שנותנין במים - היינו שאין בהם כזית בכ"א וכמ"ש הש"ע בסעיף שאח"ז:
(כט) במים - וה"ה הנותנים חתיכות פת שמייבשין על הגחלים בשכר וקורין פעני"ץ נמי דינא הכי (של"ה):
(ל) ואין מברכין - צ"ע דבסי' תס"א ס"ד כ' דיוצאין במצה שרויה שלא נימוחה משמע אע"פ ששרויה הרב' וא"כ לא יצטרך לברך ב"ה וכמ"ש ס"ז וי"ל דצריך לשרות כל הכזית ביחד ולאכלו כמ"ש ר"ס תע"ה וא"כ מברך המוציא וב"ה כמ"ש סי"ב, כת' רש"ל השורה פתו ביין או בשום משקה שקורין זו"פא בלע"ז כ' רבינו שלמה ז"ל שהפת פוטרת ולעולם אינו חייב לברך בפה"ג או שהכל עד ששת' המשקה דרך שתיה וכ"מ בש"ג דף כ"ט וכ"כ התני' בשמו ומסיים לפיכך טוב לברך תחלה על המשקה ואח"כ ישרה בו פתו וכן נמי כשנותנין היין בקערה עם המלח (שיצ"א בלע"ז) כדי לטבל בו הבשר א"צ לברך דה"ל בשר עיקר והבשר כבר נפטר בברכת המוציא עכ"ל, ולשיטתיה אזל דס"ל דמשקין צריכין ברכה בתוך הסעודה ונ"מ לדידן אם אין בו תואר לחם ומברך במ"מ וא"כ לא פטר פת להמשקה ולכן צריך שיברך על המשקה וכן יש לנהוג, אח"כ מצאתי בתוספו' פ"ד אורז ויין מברך על האורז ופוטר את היין דה"ל אורז עיקר מיהו אם עיקר כוונתו על הזופ"א ה"ל יין עיקר ואם כוונתו על שניהם יברך על שניהם עמ"ש סי' קע"ז, ומהרי"ל כתב בשם מהר"ש פת שנפל ליין תוך הסעוד' יש לברך עליו בפה"ג עכ"ל, נ"ל דיצא לו ממ"ש התו' בברכות דף מ"א דלפירש"י כששרה פתו ביינו לא פטר ליה פת ע"ש, ומיהו אנן ס"ל דהפת פטר ליה כששורה בתוכו ואוכל הפת כפי' התוספות ע"ש ועיין סי' רי"ב, נ"ל דאם מפרר מעט לחם דק דק לתוך השכר חם כדי שיתן בו טעם אינו מברך רק שהכל על השכר ועיין סי' ר"ח ס"ו וז"ל הרמב"ם פ"ג כל תבשיל שעירב בו א' מה' מינים בין קמח בין פת מברך במ"מ ובלבד שלא יהא טפילה כו' ועיין סוף סי' ר"ד והכא הלחם טפל דעיקר כוונתו לשתות השכר והלחם אין בו ממשו' ודבר חשוב:
(כו) במים: וה"ה הנותנים חתיכות פת שמייבשין על הגחלים בשכר וקורין פעני"ץ נמי דינא הכי של"ה. והיינו שאין בהם כזית בכל א' וכמ"ש בסעיף שאח"ז.
(סא) דפירורין שנותנין וכו' - היינו כשאין בהם כזית דאלו יש בהם כזית א"צ תואר לחם כמש"כ בסעיף הקודם:
(סב) במים - והנותנים חתיכת פת שמיבשין על הגחלים בשכר [שקורין פעניץ] ואין בהם כזית והשכר מתלבן ע"י השריה נמי דינא הכי דמברכין עליהם במ"מ ואם נתן רק מעט לחם דק דק לתוך השכר חם כדי שיתן בו טעם ולא בשביל אכילה אינו מברך רק שהכל על השכר דהוא העיקר והלחם אין בו ממשות ודבר חשוב:
(סג) אזיל ליה וכו' - ואף דמבואר בסוף סעיף הקודם דפירורין שאינם מבושל ולא מחובר אפילו אם אין בהם תואר לחם מברך המוציא [ואפילו היו שרוים במים כמש"כ שם] דוקא התם שלא נשתנה צורת הפת בעצם כלל שנשרה במים רק זמן מועט ומה שלא מינכר בו תואר לחם הוא רק מפני קטנותו משא"כ הכא שנשרה הרבה במים עד שנתלבנו המים עי"ז הוא סימן שנפסדה צורתה ע"י השריה ואבד ממנה שם לחם: