שולחן ערוך אורח חיים קמט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · קמט · א

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת אעד שיצניעו ספר תורה.

הגה: מיהו אם אינם יוצאים ברק איחיד לית לן בה (בית יוסף בשם הר"י בחדושי מגילה).

ואם מצניעים הספר תורה בבית אחר אם אין לבית הכנסת אלא פתח אחד גצריכין להתעכב עד שיצא הספר תורה דוילכו אחריו למקום שמצניעים אותו שם ואם יש לבית הכנסת שני פתחים יכולים הלצאת בפתח אחד קודם שיצא הספר תורה בפתח האחר וובלבד שילכו אחר הספר תורה בוילווהו למקום שמצניעין אותו שם.

הגה: ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל שהוא הארון בבית הכנסת מצוה לכל מי שעוברת לפניו זללוותה עד לפני הארון שמכניסין אותה שם (דברי עצמו ומהרי"ל). וכן הגולל ילך אחר הספר תורה עד לפני הארון ועומד שם עד שיחזירו הספר תורה למקומה (הגהות מיימוני פרק י"ב מהלכות תפלה), חוכן נוהגין במגביה הספר תורה כי הוא עיקר הגולל וכמו שנתבאר סימן קמ"ז סעיף ד' ויש שכתבו שמביאים התינוקות לנשק התורה כדי לחנכם ולזרזם במצות וכן נוהגין (אור זרוע)

מפרשים

מגן אברהם

(א) עד שיצניעו:    היינו במקום שמצניעין אותה אחר ובא לציון עיין סוף סימן כ"ה וסי' קל"ב ס"ב:


(ב) יחיד:    פירוש אחד אחד ובלבד שלא יצאו רובן:


(ג) ללותה:    הוא הדין כשמוציאין אותה ילוה אותה עד הבימה [הכוונות]:

באר היטב

(א) יחיד:    פי' אחד אחד ובלבד שלא יצאו רובן.


(ב) וילווהו:    וה"ה כשמוציאין אותה ילוו אותה עד הבימה. האר"י ז"ל.


משנה ברורה

(א) עד שיצניעו - שאין זה דרך כבוד לתורה שיניחוה וילכו להם ומיירי במקום שמנהג להצניע הספר אחר ובא לציון דאל"כ בלא"ה הלא אסור לאדם לצאת מביהכ"נ קודם קדושה דסדרא כמבואר בסימן קל"ב:


(ב) רק יחיד - ואפילו שנים או שלשה והטעם דיש כבוד לס"ת כיון שעדיין רוב הצבור שם ועיין בפר"ח ועיין בפמ"ג שמצדד לומר דדוקא בביהכ"נ גופא הקיל הרמ"א אבל כשמוציאין אותה לבית אחר בכל גווני אפילו יחיד לא יצא קודם הס"ת אלא ימתין עד שיוציאוה עי"ש:


(ג) צריכין להתעכב - דאין נכון שיצא אדם בפתח קודם הספר תורה:


(ד) וילכו אחריו - לעשות לה הידור ללותה ואסמכוה אקרא דכתיב אחרי ה' אלהיכם תלכו [גמרא]:


(ה) לצאת בפתח אחד - דבזה לא מנכר שיוצא קודם הס"ת:


(ו) ובלבד שילכו - פי' אף שהתרנו לצאת בפתח אחר מ"מ צריך להמתין בחוץ עד שיוציאו הס"ת וילוה אותה למקומה:


(ז) ללותה - וכן כשמוציאין מההיכל מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללותה עד הבימה:


(ח) וכן נוהגין במגביה - משמע דמנהגנו הוא במגביה בלחוד אבל בלבוש ושלחן ע"ש וש"א מבואר דבין המגביה ובין הגולל צריכין ללותה עד לפני ארון הקודש. מנהג פשוט שבדרך הלוכו מן התיבה אומר הש"ץ והצבור מזמור לדוד הבו לה' וגו' ונוהגין שלא לומר מזמור לדוד כ"א בשבת או ביו"ט שחל בשבת אבל ביו"ט ומכ"ש בחול כשמסלקין הס"ת אין אומרים מזמור לדוד רק לדוד מזמור לה' הארץ וגו':






▲ חזור לראש