שולחן ערוך אורח חיים קמז ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קמז · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
הגולל ספר תורה גולל מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים.
- הגה: פירוש כשהספר עומד לפניו יהיה הכתב נגד פניו, ויתחיל לגלול מבחוץ, ואחר שגמר הגלילה יהדק סוף המטפחת בפנים, שכשיבא לקרות בו ימצא ההדוק בפנים, ולא יצטרך להפך הספר תורה (טור והרא"ש סוף פרק בני העיר). ונראה דכל זה מיירי כשאחד עושה כל הגלילה, אבל עכשיו שנוהגים שהאחד מגביה ואחד גולל הכתב יהיה נגד המגביה, וכן נוהגים כי הוא עיקר הגולל והאוחז בספר תורה:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
פי' כשהספר עומד לפניו כו'. זהו ל' הטור והביא ב"י הרבה פירושי' והנלע"ד דמה שהזכי' ויתחיל לגלול מבחוץ פירושו על המטפחת דאי על הס"ת היאך כתב אח"כ ואחר שגמר הגלילה יהדק כו' וכן בגמ' אמר וכשהוא מהדק ר"ל מה שנזכר כבר ועדיין לא זכר מן גלילת המטפחת אלא ודאי דעל המטפחת קאמר תחלה וה"פ שבשעה שעומד הספר ביד האוחז והגולל בא לגלול יהפוך פני ס"ת אל עצמו ואחריה אל האוחז שלא כפי מנהגינו בזה ויתחיל לגלול המטפחת בצד שבחוץ של ס"ת ויכרוך הצד ההוא כולה ואח"כ אל מול פני הס"ת דהיינו כנגד הגולל לאפוקי איפכא שירצה לגלול תחלה צד הפנימי כולו ואח"כ צד החיצונה דכל פינות צריכים להיות לימין דהיינו שיתחיל בצד הימין תחלה ויפנה לשמאל כמ"ש בנרות חנוכה ע"ש כנ"ל נכון מילתא בטעמא אלא שמדברי רמ"א שכ' ע"ז דמיירי באחד עושה כל הגלילה משמע שלא פירש כפירושינו והנלע"ד כתבתי:
מגן אברהם
(ז) ויתחיל לגלול: משמע דדוקא קאמר שיתחיל מבחוץ וצ"ל דהכי עדיף דכשמתחיל לגלול מבפנים יש לחוש ח"ו שתפול הס"ת לצד חוץ עב"י, בשעת הגלילה יאמר לך ה' הגדולה וגומר (ע"ה כלבו):
באר היטב
(ה) מהדקו: בשעת הגלילה יאמר לך ה' הגדולה וגו'. ע"ה מ"א.
משנה ברורה
(טז) פי' כשהספר וכו' - היינו דלא נטעה לפרש מה שאמרו גוללו מבחוץ דכשהוא אוחז בעמודי הס"ת להראות הכתב לעם יצמצם לאחזה באופן שיהיה אחוריה נגדו וממילא בעת שירצה לעשות גלילה ג"כ תהיה הגלילה רק מאחורי הספר כי אין הכתב נגד פניו ועל כן קמ"ל דלא כן הוא דאף שמצוה להראות הכתב לעם כדאיתא במסכת סופרים אפ"ה צריך להיות הכתב נגד פניו של האוחז הס"ת כן בעת הגבהה וכן בעת הגלילה דכיון שהוא עוסק בס"ת כבוד התורה הוא להיות הכתב נגד פניו ומה שאמרו גוללו מבחוץ היינו דהתחלת הגלילה יהיה מבחוץ כאשר נבאר בס"ק שאחר זה:
(יז) ויתחיל לגלול - פי' תחלת הנחת המטפחת על הס"ת לגללה יהיה מבחוץ ועיין במחצית השקל שמצדד לומר דזהו דוקא לפי מה שמסיק הרמ"א דמיירי כשבעל ההגבהה עושה ג"כ הגלילה וע"כ חיישינן שאם יתחיל הגלילה מצד פנים יש לחוש ח"ו שתפול הס"ת לצד חוץ [משא"כ כשמתחיל מבחוץ דא"א שתפול לחוץ דהא מחזיקו במפה שמתחיל לגלול סביבו] אבל לפי מנהגנו שאחד מגביה והשני גולל דליכא למיחש כ"כ שתפול דכיון שבעל הגלילה עומד לפני הס"ת א"א שתפול מהרה ולא ירגיש אפשר דאם ירצה יוכל להתחיל לגללה מצד פנים וכן מנהגנו שאין מקפידין בזה:
(יח) ונראה דכ"ז מיירי וכו' - אשמועינן דלא נימא דזה שכתבו שהכתב יהיה נגד פניו והיינו נגד פני הגולל כונתם היכא דאחד מגביה ואחד גולל שצריך להיות הכתב נגד פני הגולל דוקא מחמת שהוא עסוק בה אז [ואחורי הכתב לצד האוחז הס"ת] לזה כתב דלא כן הוא דבזמנם היה המנהג שאחד עשה ההגבהה וגם הגלילה וע"כ איתרמי אז ממילא שהכתב היה נגד פני הגולל אבל באמת היכא דאחד מגביה ואחד גולל יהיה הכתב נגד המגביה לבד כי הוא עיקרו של הגלילה שהוא אוחז הס"ת בידו:
(יט) עיקר הגולל - משמע שהגבהה היא יותר מצוה מגלילה וע"כ מי שנותנין לו ס"ת להגביה ולגלול וא"א לו לעשות שתיהן יגביה ויתן לאחר לגלול אבל אם כיבדו אותו להושטת המעיל ולגלול הגלילה עדיפא דהיא עיקר המצוה ויתן לאחר להושיט: