שולחן ערוך אורח חיים לח יג

מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין:

מפרשים

ביאור הגר"א

ס"יג מנודה כו'. עבה"ג וכ"כ בטוי"ד סי' של"ד בשם י"א אבל הרי"ף ורא"ש פסקו לקולא וכ"כ הטור שם בשמם וראב"ד כתב שאין אסור מכל הנך איבעיות שם רק נעילת הסנדל וכ"פ בש"צ שם ס"ב ועיין ש"ך שם:

משנה ברורה

עריכה

(לח) מנודה ומצורע וכו' — עיין בל"ח ובש"ך ביו"ד סי' של"ד ס"ב ובשארי אחרונים דפוסקים להיפך וכתב הפמ"ג דיניחו בלי ברכה אבל מביאור הגר"א משמע לכאורה דצריכין לברך ג"כ:

(לה) סעיף יג: מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין — עיין בדברי חמודות על הלכות קטנות מהלכות תפילין אות קי"ח, שהקשה על מרן ז"ל, שהרי בטור יורה דעה סימן של"ד הביא פלוגתא בזה, וכתב דרב אלפס פסק לקולא, וכן הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל. וכתב שם מרן ז"ל בבית יוסף, דכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל פרק ז מהלכות תלמוד תורה, משמע דדעתו לפסוק כן. וכן שם בשולחן ערוך לא מנה זה באיסורי המנודה. ואם כן דבריו סותרים זה את זה, דבשולחן ערוך יורה דעה מתיר ובאורח חיים אסר, יעו"ש. וכן בשיורי כנסת הגדולה כאן אות י"ג הקשא קושיא זו על מרן ז"ל יעו"ש. וכן הקשה עו"ת אות ט"ו, מט"י אות ד'. עיין מה שכתב המחזיק ברכה אות ו'. וכתב שם הרב דברי חמודות, שגם במצורע נראה מדברי הרמב"ם פרק י מהלכות טומאת צרעת דמותר בהן, עכ"ל. אם כן משמע דדעתו להתיר מנודה ומצורע בהנחת תפילין. וכן כתב הש"ך שם אות י"ב, דהסכמת רוב הפוסקים המנודה מותר בתפילין, והביאו שיורי כנסת הגדולה באות הנזכר, וכתב דהוא הדין המצורע, דתרוייהו בהדי הדדי נשאלו בבית המדרש, ואי נקטינן לקולא במנודה נקטינן גם כן במצורע, עד כאן דבריו. וכן כתב אליהו רבה אות ו', שתילי זיתים אות כ"ו. ועיין פרי מגדים במשבצות זהב סוף אות ד' שכתב דמניחן בלא ברכה, וכן הסכים למעשה הרב שולחן גבוה אות כ"ד, וכן כתב החס"ל אות ד', והביא דבריו הרב יפה ללב ז"ל סוף אות ז'. וכן נראה עיקר, משום ספק ברכות להקל וכדי שלא לבטל ממצות תפילין. ועיין ביורה דעה סימן של"ד סעיף י"ב איזהו מנודה שהוא אסור בדיני המנודה, ודו"ק:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}