שולחן ערוך אורח חיים לח ז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · לח · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
חתן ושושביניו (פירוש, ריעיו השמחים עמו) וכל בני חופה פטורים משום דשכיח שכרות וקלות ראש:
מפרשים
מגן אברהם
(ז) חתן - כתוב בתשובת רמ"א סי' קל"ב דהאידנא שחייבים בק"ש ותפלה [ סי' ע' ס"ג ] חייבים גם בתפילין דה"ל כאלו מעיד עדות שקר בעצמו עכ"ל וצ"ע דהא לדעת הרא"ש הא דתני ר' שילא שושביני' חייבים איירי בק"ש אבל בתפילין פטורים ולא אמרינן דמעיד עדות שקר בעצמו כיון שפטור מידי דהוה אשבתות וי"ט ולילות ועוד לת"ק נמי חייבים בק"ש ופטורים מתפילין ודוחק לומר דהא דקתני פטורים היינו בכל היום אבל בשעת ק"ש חייבים דזהו דוחק ע"ש וצ"ל דבגמרא לא קאמר שחייבים בק"ש אלא בפסוק ראשון לכן ל"ה כמעיד עדות שקר משא"כ לדידן שחייבים בכל ק"ש חייבים ג"כ בתפילין שלא יהא כמעיד עדות שקר אבל מלשון רש"י משמע דחייבים בכל ק"ש אלא שאין צריך כוונה אלא בפסוק ראשון ובת"ה סי' ז' כתב שהיו מסובין במשתה נשואין בשבת והגיע זמן מנחה והרבה גאונים פטרו מלהתפלל מנחה דס"ל כדעת רש"י דהטעם דפטורים משום דהעוסק במצוה פטור מן המצוה וא"כ אין חילוק בין זמנם לזמנינו אבל להרא"ש דס"ל שהם לאו עוסקי במצות הם אלא הטעם שאין יכולים לכוון א"כ אנו שבלא"ה אין מכונים כ"כ חייבים ובל"ח כתב ג"כ פטורים בבית המשתה של חופה ובב"י סי' רל"ב משמע דס"ל לאסור ול"נ דהמיקל לא הפסיד וה"ה בימות הקיץ שלפעמים סעודת הנשואין נמשכ' עד הבוקר פטורה מכולן ובלבד שהחתן מיסב עמהם דאז הוי מצוה לדעת רש"י סוף סימן ע' וסוף סימן רל"ב וע' תשו' רא"ח סמ"ח וכ"ה כתב שבמדינתו נוהגים שאין החתן מניח תפילין ביום ראשון אבל ר"ש הלוי כתב שצריך להניח ול"נ כמ"ש דבשעת המשתה פטור וכ"מ מל' הש"ע:
ביאור הגר"א
ס"ז חתן כו'. עתוס' שם סד"ה חתן ואק"ש לחודיה כו' וכן פרש"י וש"פ ופ' כר' שילא וכמש"ל סי' ע' ס"ג דסתם מתני' כותיה ובש"ע השמיט דין התפלה וטעמו כמ"ש תוס' והרא"ש דהא דפטירי לאו משום דעוסק במצוה דא"כ אפי' מק"ש נפטרו אלא משום דאין יכול לכוין משא"כ עכשיו וכמש"ל סי' ע' ס"ג:
באר היטב
(ז) חתן ושושביניו: בתשוב' רמ"א סי' קל"ב כתב דחתן בזמן הזה חייב בתפלה ובתפילין וכן נתפשט המנהג בזמן הזה בארצות אלו דחתן וכל בני חופה קוריו ומתפללין וכ' המ"א ול"נ המקיל לא הפסיד אם החתן מיסב אצלם ע"ש ובכנה"ג.
משנה ברורה
(כב) וכל בני חופה וכו' — ודוקא במקום החופה דשם שכיח שכרות וקלות ראש:
(כג) פטורים — בתשובת רמ"א סימן קל"ב כתב דהאידנא שאף החתן חייב בק"ש ותפלה [כמו שכתב בסימן ע'] ממילא חייבין החתן וכל בני החופה גם בתפילין עי"ש ועיין במ"א שמפקפק בדינו ומצדד לפסוק כהשו"ע דפטורין מתפילין בעת המשתה וגם לענין תפלה המיקל כדעת רש"י לפטור בעת המשתה לא הפסיד אם החתן מיסב אצלם דאז הוי מצוה לדעת רש"י אבל מדברי הגר"א בביאורו משמע שאין להקל לענין תפלה וכמו שכתב בב"י בסימן רל"ב ועיין בעולת תמיד ובברכי יוסף שכתבו דנתפשט המנהג כהרמ"א שהחתן וכל סייעתו קורין ומניחין תפילין ומתפללין מיום הראשון עד יום השביעי:
כף החיים
(כד) סעיף ז: חתן ושושביניו וכל בני החופה פטורין וכו' — כתוב בתשובות הרמ"א סימן קל"ב, דהאידנא שחייבין בקריאת שמע ותפילה (כמו שכתוב סימן ע' סעיף ג') חייבין גם בתפילין, דהוה ליה כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, עכ"ל יעו"ש. והביאו מגן אברהם ס"ק ז, עטרת זהב אות ב', ועיין כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף שהאריך בזה יעו"ש. וכתב העו"ת אות ח': וכן נתפשט המנהג בזמן הזה בארצות אלו דחתן וכל בני החופה קורין ומתפללין, וכן כתב הברכי יוסף אות ה', דעתה במקומנו המנהג פשוט שהחתן ואביזריה מניחין בחופה מיום הראשון עד השביעי וכדברי מור"ם בתשובה, עכ"ל, וכן כתב סידור בית עובד בדיני מי הם החייבים בתפילין אות ט"ו, אלא שכתב: צריך שיזהרו שלא יהא שם שכרות וקלות ראש בשעה שהתפילין עליהן, עכ"ד. ועכשיו נוהגין לילך שחרית לבית הכנסת להתפלל עם הציבור בטלית ותפילין כשאר העם, ותבוא עליהם ברכה: