שולחן ערוך אורח חיים לח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אורח חיים · לח · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

חולה מעיים פטור מתפילין.

הגה: אפילו אין לו צער. אבל שאר חולה אם מצטער בחליו ואין דעתו מיושב עליו פטור. ואם לאו חייב (מרדכי אורחות חיים ומיימוני פרק ד'):

מפרשים

מגן אברהם

(א) אפילו אין לו צער - אפילו הולך בשווקים וברחובות פטור [כ"מ בחולין פ"ח גבי עובדא דרמי בר תמרי] ומשמע מזה דאסור להחמיר על עצמו דאי היה מותר לא היה רמי ב"ת מפקיע נפשי' מיניה וכ"מ בתו' כתובות דף ק"ד שר' היה מנח תפילין והקשו והא חולי מעיים פטור ותי' ר' היה מנהיג עצמו בקדושה יותר מדאי והיה יודע היטב ליזהר עכ"ל משמע דשאר כל אדם אסור מיהו נ"ל דבשעת ק"ש ותפלה מותר כמ"ש ס"ב, מי שלבו ערום לא יניח תפילין [כ"ה ס"ח סי' תשע"ו] סי' צ"א וסוף סימן ע"ד:

באר היטב

(א) מתפילין:    מי שביטל מצות תפילין מחמת חולי ועברו עליו למ"ד יום שלא הניחם אם כשחזר והניחם צריך לברך שהחיינו או לא פסק בתשו' חות יאיר סי' רל"ז דא"צ לברך. שהחיינו כיון דאינו מצוה דאתא מזמן לזמן ע"ש.


(ב) צער:    אפי' הולך בשווקים וברחובות פטור. וכ' המ"א דאם רוצה להחמיר בשעת ק"ש ותפלה מותר כמ"ש בסעיף ב'.


משנה ברורה

(א) חולה מעיים — וה"ה מי ששתה משקה המשלשל:


(ב) פטור — משום דתפילין בעי גוף נקי:


(ג) מתפילין — מי שביטל מצות תפילין מחמת חולי ועברו עליו ל' יום שלא הניחם כשחוזר ומניחם א"צ לברך שהחיינו:


(ד) צער — אפילו אם הולך בשווקים וברחובות פטור ואסור לו להחמיר על עצמו בזה אלא בשעת ק"ש ותפלה אם יודע שיוכל להעמיד א"ע בגוף נקי וכמו שכתב לקמן בס"ב:


(ה) פטור — שמא מתוך הצער יסיח דעתו מהם. ואם רוצה להחמיר ע"ע רשאי. מי שלבו ערום דהיינו שהולך במכנסים לבד ולמעלה הוא ערום (ואין בכלל זה מה שבית הצואר פתוח) לא יניח תפילין דאף דלברך רשאי כיון שערותו מכוסה כדמוכח בסימן ע"ד אפ"ה אין נכון שיהא מגולה לבו ויניח תפילין:

ביאור הלכה

כף החיים

(א) סעיף א: חולה מעיים פטור מתפילין. הגהה אפילו אין לו צער — ואפילו הולך בשווקים וברחובות פטור, ואסור להחמיר על עצמו, רק בשעת ק"ש ותפלה מותר אם יכול להעמיד עצמו בגוף נקי כמו שכתוב בסעיך ב. מ"א ס"ק א, סולת בלולה אות ב', ר' זלמן אות א', פרי מגדים אשל אברהם אות א', סידור בית עובד בדיני מי הם החייבים בתפילין אות א', קיצור שולחן ערוך סימן יו"ד אות כ"ג. אבל בתשובת מ"ע סימן ס' משמע דאף שלא בשעת ק"ש ותפלה רשאי להניח כשיש לו שעת הכושר, ובשעת דחקו חולצן, ואם נאנס ולא חלץ של יד לא עביד איסורא, אליהו רבה אות א'. ועיין לקמן אות ה':


(ב) אדם שלובש מכנסים וערום מן המכנסים ולמעלה לא יניח תפילין מפני שלבו ערום, ספר חסידים סימן תשע"ד והביאו כנסת הגדולה בהגהת טור סימן ל"ז, מ"א בזה הסימן אות א', אליהו רבה אות א', פרי מגדים אשל אברהם אות א', מחצית השקל אות א', שתילי זיתים אות ב', פתחי עולם אות א'. ואין בכלל זה מה שבית הצואר פתוח, פרי מגדים שם, פתחי עולם שם:


(ג) אדם שהוא שומע ואינו מדבר יניח תפילין, וכן המדבר ואינו שומע, ספר חסידים שם, והביאו כנסת הגדולה שם, וכתב שמדבריו נראה בחרש שדברו חכמים, שאינו שומע ואינו מדבר, אינו מניח תפילין. וראיתי בקוסטנטינה כמה מהם שהיו מניחים תפילין ולא מיחו בהם חכמים. ויראה דספר חסידים חיובא קאמר, דהנהו חייבים בתפילין, אבל חרש שדברו בו חכמים פטור מן התפילין כיון שהוא פטור מכל המצות, ומיהו אם רוצה להניחן אין מוחין בידו, עכ"ל, וכן כתב בשיורי כנסת הגדולה בזה הסימן אות ד', וכן כתב העו"ת, אליהו רבה אות ח', ש"ץ דף מ' ע"ד, שתילי זיתים אות ב':


(ד) סומא חייב בתפילין, פרי מגדים שם, פתחי עולם שם. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן טו"ב אות ב', ומה שכתב בית יוסף בזה הסימן, ומאמר מרדכי אות א':




▲ חזור לראש